בילדים עם סוכרת מסוג 1 שהחלו להשתמש במשאבת אינסולין בתוך שישה חודשים מהאבחנה תועדו תוצאות טובות יותר, בהשוואה לאלו שדחו את השימוש במשאבה עד לשנה השניה או השלישית מהאבחנה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Child & Adolescent Health.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 8,332 צעירים עם אבחנה של סוכרת מסוג 1 בין הגילאים 6 חודשים ועד 15 שנים (גיל חציוני בעת האבחנה של 6.1 שנים) וטופלו באחד מבין 311 מרכזי סוכרת בגרמניה, אוסטריה, שווייץ ולוקסמבורג בין 2004 עד 2014.
המחקר כלל 4,004 צעירים שהחלו להשתמש במשאבת אינסולין בתוך שישה חודשים מהאבחנה ו-4,328 צעירים שדחו את השימוש במשאבת אינסולין עד לשנה השניה או השלישית לאחר האבחנה.
לאחר חציון מעקב של 6.7 שנים, בקרב חולים שהחלו להשתמש במשאבת אינסולין בשלב מוקדם יותר המוגלובין מסוכרר היה נמוך יותר, בהשוואה לאלו שדחו את השימוש במשאבה (7.9% לעומת 8.0%, בהתאמה).
בקרב צעירים שהחלו להשתמש במשאבה בשלב מוקדם יותר תועדו שיעורים נמוכים יותר של קומה על-רקע היפוגליקמיה (יחס שיעורי היארעות של 0.44) ואשפוזים (יחס שיעורי היארעות של 0.86) בהשוואה לצעירים שדחו את תחילת השימוש במשאבת אינסולין.
עוד מדווחים החוקרים על תועלת קרדיווסקולארית עם התחלה מוקדמת של שימוש במשאבת אינסולין. לחץ הדם הסיסטולי הממוצע בקרב אלו שהחלו להשתמש במשאבת אינסולין בשלב מוקדם היה נמוך יותר, בהשוואה לזה שתועד בחולים שהחלו להשתמש במשאבת אינסולין בשלב מאוחר יותר (117.6 לעומת 118.5 מ"מ כספית, בהתאמה).ריכוז חלקיקי HDL היה גבוה יותר באלו שהחלו להשתמש במשאבת אינסולין בשלב מוקדם, בהשוואה לאלו שחוברו מאוחר למשאבת אינסולין (62.8 לעומת 60.6 מ"מ כספית, בהתאמה).
עם זאת, לחץ הדם הדיאסטולי לא היה שונה משמעותית בין הקבוצות וכך גם ערכי LDL, כולסטרול שאינו HDL, טריגליצרידים, או ממוצע סטיות התקן של מדד מסת הגוף.
ממצאי המחקר מדגישים את התועלת האפשרית של חיבור מוקדם למשאבת אינסולין של חולים עם סוכרת מסוג 1.
The Lancet Child & Adolescent Health, online November 27, 2020