איזון רמות סוכר בדם משחק תפקיד חשוב בסיכון המוגבר לשברים בחולי סוכרת; עם זאת, ההשפעה משמעותית רק בחולים עם סוכרת מסוג 1, רמז לכך שחסר אינסולין ואיזון גליקמי ירוד בשלב מוקדם בחיים משפיעים באופן משמעותי על מסת העצם בחולים אלו, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין דרגת האיזון הגליקמי ובין הסיכון לשברים משנית לחבלה קלה בחולים עם סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2. החוקרים התבססו על מאגר Clinical Practice Research Datalink ואספו נתונים אודות חולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 1 או מסוג 2 בין 1995-2015. קבוצת המקרים כללה חולים עם שברים משנית לחבלה קלה לאחר אבחנת סוכרת. לכל חולה הם התאימו ארבע ביקורות לפי גיל, מין, מרפאה כללית, תאריך שבר וסוג ומשך סוכרת.
אוכלוסיית המחקר כללה 3,329 חולים עם סוכרת מסוג 1 ו-44,275 חולים עם סוכרת מסוג 2. חציון מרווח הזמן בין הופעת סוכרת ועד למועד השבר עמד על 4.5 שנים, הן באלו עם סוכרת מסוג 1 והן באלו עם סוכרת מסוג 2. הסיכון לשברים היה מוגבר בחולים עם סוכרת מסוג 1 עם ריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע של מעל 8.0% (יחס סיכויים מתוקן של 1.39), בהשוואה לחולי סוכרת מסוג 1 עם ריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע של עד 7.0%. החוקרים לא זיהו השפעה דומה בחולים עם סוכרת מסוג 2.
ללא תלות באיזון הגליקמי, הסיכון לשברים היה מוגבר בחולים עם סוכרת מסוג 2, אשר טופלו בהווה ב-Rosiglitazone או Pioglitazone.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ההשפעה של איזון גליקמי על הסיכון לשברים משנית לחבלה קלה שונה בין חולים עם סוכרת מסוג 1 ואלו עם סוכרת מסוג 2. איזון גליקמי ירוד לווה בסיכון מוגבר לשברים בחולים עם סוכרת מסוג 1, אך לא בחולי סוכרת מסוג 2.
J Clin Endocrinol Metab. Published online January 16, 2019
