במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מודל חיזוי מותאם אישית, המבוסס על מאפיינים קליניים, משתנים פיזיולוגיים והרכב המיקרוביום, בשילוב עם הרכב המזון, מספק הערכה טובה יותר של רמות הסוכר לאחר-ארוחה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לתאר ולחזות את השינויים ברמות הסוכר בדם בעקבות חשיפה למגוון רחב של מאכלים, באמצעות מודל הלוקח בחשבון את הפיזיולוגיה ואת המיקרוביום של הנבדק, בנוסף למאפייני המזון.
מחקר העוקבה התבסס על מודל חיזוי אישי וכלל 327 נבדקים ללא-סוכרת, אשר לקחו חלק בתקופה שבין אוקטובר 2016 ועד דצמבר 2017, במחקר שארך שישה ימים. המחקר בחן משתנים אנתרופומטריים, תיאר את הרכב החיידקים במעי ובחן את רמות הסוכר בדם כל חמש דקות, באמצעות מד סוכר רציף. המשתתפים תיעדו את נתוני המזון והפעילות שלהם במהלך ימי המחקר.
התוצא העיקרי היה התגובות הגליקמיות למזון שצרך כל משתתף במחקר, במהלך שישה ימים. המודל המנבא לקח בחשבון את המאפיינים הפרטניים של הנבדקים, כולל הרכב המיקרוביום, בנוסף למאפייני המזון שאכלו.
התגובה לאחר-ארוחה לאותם מאכלים השתנה בין 327 הנבדקים (גיל הנבדקים הממוצע עמד על 45 שנים, 78% היו נשים). מודל לניבוי התגובה של כל משתתף למזון, אשר קח בחשבון מספר משתנים פרטניים, בשילוב עם מאפייני המזון, היה בעל יכולת חיזוי טובה יותר, בהשוואה לגישות המקובלות כיום ומבוססות על הרכב המזון בלבד (קלוריות ופחמימות) להערכת רמות הסוכר בדם לאחר-ארוחה.
החוקרים כותבים כי במגוון רחב של מבוגרים ללא-סוכרת, אשר לקחו חלק במחקר הנוכחי, מודל חיזוי אישי שלקח בחשבון את המאפיינים הייחודיים של הנבדקים, דוגמת מאפיינים קליניים, משתנים פיזיולוגיים והרכב המיקרוביום, בשילוב עם הרכב המזון, היה בעל יכולת חיזוי טובה יותר של רמות הסוכר לאחר-ארוחה, בהשוואה לגישות המקובלות כיום, אשר מתמקדות רק בתכולת הקלוריות והפחמימות של מוצרי המזון.
