מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי התפתחות אי-ספיקת לב בכל שנה לאחר אבחנת סוכרת מסוג 2 לוותה בסיכון האבסולוטי ובסיכון היחסי הגבוהים ביותר לתמותה בתוך 5 שנים וירידה בתוחלת החיים בתוך חמש שנים, בהשוואה לאבחנה של מחלות קרדיווסקולאריות אחרות או מחלת כליות.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את ההשפעה של התפתחות אי-ספיקת לב על הפרוגנוזה של חולים עם סוכרת מסוג 2, בהשוואה לאבחנות קרדיווסקולאריות או כלייתיות אחרות בחולים עם סוכרת מסוג 2.

החוקרים זיהו חולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2 בין השנים 1998-2015 ממאגרי רישום בדנמרק. בכל שנה לאחר אבחנת סוכרת מסוג 2, הם העריכו את הסיכון לתמותה בתוך 5 שנים לאחר והירידה בתוחלת החיים בתוך חמש שנים על-רקע התפתחות אי-ספיקת לב, מחלת לב איסכמית, אירוע מוחי, מחלת כלי דם היקפית ומחלת כליות כרונית.

מדגם המחקר כלל 153,403 חולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2 אשר היו במעקב לאורך חציון של 9.7 שנים. במהלך תקופת המעקב 48,087 חולים הלכו לעולמם.

יחס הסיכון לתמותה בתוך חמש שנים על-רקע התפתחות אי-ספיקת לב חמש שנים לאחר אבחנת סוכרת מסוג 2 היה גבוה פי 3, בהשוואה לחולים ללא אבחנה של אי-ספיקת לב. יחסי הסיכון בתוך חמש שנים היו נמוכים יותר בנוכחות אבחנה של מחלת לב איסכמית (יחס סיכון של 1.3), אירוע מוחי (יחס סיכון של 2.2), מחלת כליות כרונית (יחס סיכון של 1.7) ומחלת כלי דם היקפית (יחס סיכון של 2.3).

הירידה המקבילה בתוחלת החיים בתוך 5 שנים, בהשוואה לחולים ללא אבחנות אלו, עמדה על 11.7 חודשים עם אי-ספיקת לב, 1.6 חודשים בנוכחות מחלת לב איסכמית, 6.4 חודשים עם היסטוריה של אירוע מוחי, 4.4 חודשים בחולים עם מחלת כליות כרונית ועל 6.9 חודשים באלו עם מחלת עורקים היקפית.

שילוב אי-ספיקת לב עם כל אבחנה אחרת הוביל לסיכון הגבוה ביותר לתמותה וקיצור תוחלת החיים, בהשוואה למחלות רקע אחרות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי התפתחות אי-ספיקת לב בכל שלב לאחר אבחנת סוכרת מסוג 2 לוותה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה בתוך חמש שנים וקיצור תוחלת החיים של החולים, בהשוואה להתפתחות מחלות קרדיווסקולאריות אחרות או מחלת כליות.

Circ Cardiovasc Qual Outcomes. 2020

לידיעה במדסקייפ