בחולים עם סוכרת מסוג 2 בהם חמישה גורמי סיכון היו מאוזנים היטב תועדה עליה קטנה, אם בכלל, בסיכון לתמותה, אוטם שריר הלב, או אירועים מוחיים, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולי סוכרת סיכון מוגבר לתמותה וסיבוכים קרדיווסקולאריים, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. כעת הם ביקשו לבחון אם ניתן להפחית או להעלים כליל את הסיכון המוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולי סוכרת.

במחקר עוקבה שכלל 271,174 חולים עם סוכרת מסוג 2, שהיו רשומים במאגר Swedish National Diabetes Register, והתאימו להם 1,355,870 ביקורות על-בסיס הגיל, מין ומחוז. הם העריכו חולי סוכרת לפי קטגוריות גיל ובהתאם לנוכחות חמישה גורמי סיכון (ריכוז המוגלובין מסוכרר מוגבר, ריכוז LDL מוגבר, אלבומינוריה, עישון ולחץ דם גבוה). ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון העודף לסיבוכים (תמותה, אוטם חד של שריר הלב, אירוע מוחי ואשפוז עקב אי-ספיקת לב) על-רקע עישון ומספר גורמי הסיכון שלא היו מאוזנים היטב. עוד בחנו החוקרים את הקשר בין גורמי סיכון שונים ובין תוצאים קרדיווסקולאריים.

חציון משך המעקב אחר כלל המשתתפים במחקר עמד על 5.7 שנים, במהלכו תועדו 175,345 מקרי תמותה. בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2, הסיכון העודף לסיבוכים פחת באופן הדרגתי עם כל גורם סיכון שהיה בתוך טווח היעד. בקרב חולי סוכרת בהם כל חמשת גורמי הסיכון היו מאוזנים היטב, יחס הסיכון לתמותה מכל-סיבה, בהשוואה לביקורות, עמד על 1.06 (רווח בר-סמך 95% של 1.00-1.12), יחס הסיכון לאוטם חד של שריר הלב עמד על 0.84 (רווח בר-סמך 95% של 0.75-0.93) ויחס הסיכון לאירועים מוחיים עמד על 0.95 (רווח בר-סמך 95% של 0.84-1.07).

הסיכון לאשפוזים עקב אי-ספיקת לב היה גבוה יותר באופן עקבי בקרב חולי סוכרת, בהשוואה לביקורות (יחס סיכון של 1.45, רווח בר-סמך 95% של 1.34-1.57). בחולים עם סוכרת מסוג 2, המוגלובין מסוכרר מחוץ לטווח היעד זוהה כגורם המנבא המשמעותי ביותר של אירועים מוחיים ואוטם שריר הלב; עישון היה הגורם המנבא המשמעותי ביותר לתמותה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 וגורמי סיכון מאוזנים היטב, ישנה עליה קלה בלבד, אם בכלל, בסיכון לתמותה, אוטם שריר הלב ואירועים מוחיים, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

N Engl J Med 2018; 379:633-644