מאת ד"ר עמית עקירוב

במאמר שפורסם בכתב העת Cell Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפחתה ניכרת במשקל הגוף עשויה להביא להסגת תהליכים העומדים בבסיס סוכרת מסוג 2, כאשר בכל המקרים תועדה התנרמלות של תכולת השומן בכבד ובלבלב. מהנתונים עלה עוד כי השבת משק הסוכר התקין בדם תלויה ביכולת התאוששות תאי ביתא.

במחקר Diabetes Remission Clinical Trial דווח על חזרה ושמירת בקרת משק סוכר בטווח לא-סוכרתי ב-46% מהחולים עם סוכרת מסוג 2 במשך עד שש שנים. מחקרים מטבוליים מפורטים הושלמו בתת-קבוצה של משתתפים (64 משתתפים בקבוצת התערבות; 26 משתתפים בקבוצת ביקורת).

בקבוצת ההתערבות, תועדה ירידה בתכולת השומן בכבד (מ-16% ל-3.1%, p<0.0001) מיד לאחר ירידה במשקל. בדומה, תכולת שומן בלבלב וטריגליצרידים בדם ירדה, ללא תלות בהתנרמלות משק הסוכר. החלמת שלב-ראשון של תגובת אינסולין (0.04 ל-0.11 ננומול/דקה/מ"ר, p<0.0001) סייעה בזיהוי החולים ששבו למשק סוכר בטווח לא-סוכרתי, ותגובה זו נותרה לאורך 12 חודשים (0.11 ננומול/דקה/מ"ר, p=0.0001).

החוקרים מציינים כי בתחילת המחקר, לא תועדו הבדלים במאפייני הבסיס בין חולים שהגיבו ואלו שלא הגיבו לירידה במשקל, אך משך הסוכרת היה קצר יותר באלו בהם תועדה תגובה להתערבות (2.7 לעומת 3.8 שנים, p=0.02).

ממצאי המחקר העידו כי היכולת של תאי ביתא להשיב תפקוד ארוך-טווח נותרת לאחר האבחנה, זאת בניגוד להשערות הקודמות לפיהן בחולים עם סוכרת מסוג 2 קיים אובדן בלתי-הפיך של תפקוד תאי ביתא.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי מהממצאים עולה כי ירידה של למעלה מ-10 קילוגרמים במשקל הגוף עשויה להוביל להתנרמלות שומן אקטופי בכבד ובלבלב. שינויים אלו לוו ב בהתאוששות ממושכת של תפקוד תאי ביתא ובקרת סוכר במרבית המקרים.

Cell Metabolism 28, 1-10, October 2, 2018