לאיזון לחץ דם חשיבות דומה לאיזון רמות הסוכר בדם למניעת אירועים קרדיווסקולאריים בצעירים עם סוכרת מסוג 1, כך מדווחים חוקרים מארצות הברית במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Diabetes Association. החוקרים מצאו כי הסיכון למחלות לב וכלי דם עולה כפליים במידה ולחץ הדם עומד על 120/80 מ"מ כספית ומעלה.
החוקרים עקבו אחר צעירים עם הופעת סוכרת מסוג 1 בילדות, ללא מחלת עורקים כלילית ידועה בתחילת הדרך. המשתתפים היו במעקב לאורך 25 שנים במטרה לקבוע אם איזון אופטימאלי של לחץ הדם מפחית את הסיכון למחלת עורקים כלילית ולהשוות את לחץ הדם ורמות הסוכר בדם כמנבאים של מחלת עורקים כלילית.
מדגם המחקר כלל 605 משתתפים ממחקר Epidemiology of Diabetes Complications, כולם עם סוכרת מסוג 1 שאובחנה עד גיל 17 שנים. כל המשתתפים טופלו ב-Children's Hospital of Pittsburgh בין 1986-1988. הגיל המוצע של המשתתפים עמד על 27 שנים ומשך הסוכרת הממוצע עמד על 19 שנים.
לחץ הדם של המשתתפים נמדד לאחר 2, 4, 6, 8, 10, 18 ו-25 שנים ולחץ הדם העורקי הממוצע חושב גם כן. החוקרים חישבו ומצאו כי יעדי לחץ דם אופטימאליים לחיזוי הטוב ביותר של הסיכון עמדו על לחץ דם סיסטולי של 120 מ"מ כספית ולחץ דם דיאסטולי של 80 מ"מ כספית.
הסיכון סווג עוד לפי ארבע קבוצות: אלו עם איזון טוב של לחץ הדם והמוגלובין מסוכרר (קבוצת ייחוס); אלו עם לחץ דם גבוה בלבד (120/80 מ"מ כספית ומעלה) אך איזון גליקמי טוב; אלו עם המוגלובין מסוכרר גבוה (8% ומעלה) אך איזון טוב של לחץ הדם; ואלו עם איזון גליקמי ירוד (המוגלובין מסוכרר של 8% ומעלה) ושל לחץ הדם (מדדים של 120/80 מ"מ כספית ומעלה).
בהשוואה לחולים בקבוצת הייחוס, באלו עם לחץ דם גבוה בלבד תועד סיכון גבוה כפליים למחלות לב וכלי דם (יחס סיכון של 2.0), ולמעשה, הסיכון שלהם היה דומה לזה של אלו עם המוגלובין מסוכרר גבוה בלבד (יחס סיכון של 1.7). באלו עם לחץ דם גבוה והמוגלובין מסוכרר גבוה, הסיכון היה אף גבוה יותר, למעשה הסיכון במקרים אלו היה גבוה פי שלוש (יחס סיכון של 3.1).
ממצאים אלו מעידים כי הטיפול בחולים אלו צריך להתמקד תחילה בהמוגלובין מסוכרר, מאחר והערכים גבוהים מאוד בתחילת הדרך, וכאשר האיזון הגליקמי מתקדם לכיוון ערכים גבוהים-תקינים, יש להגדיל את תשומת הלב לאיזון אופטימאלי של לחץ הדם.
מתוך כנס ה-ADA
