| דו"ח חדש מטעם ה-Endocrine Society שם דגש על האתגרים בניהול רמות הסוכר בדם לאחר-ארוחה בחולים עם סוכרת המטופלת באינסולין וכולל המלצות וכן מפרט את פערי הידע העיקריים.
הכותבים מציינים כי עדיין יש שאלות רבות אודות היעדים האופטימאליים של ערכי סוכר לאחר-ארוחה והדרכים להשגת מטרות אלו, כמו גם התרומה היחסית של ערכי סוכר לאחר-ארוחה, ערכי סוכר בצום וכלל ערכי הסוכר בדם לרמות המוגלובין מסוכרר וסיבוכים ארוכי טווח. למרות שהמסמך כולל מספר המלצות, לא מדובר בהנחיות קליניות.
למרות העדר נתונים ספציפיים אודות השימוש האופטימאלי, פאנל המומחים ממליץ על מד סוכר רציף לכל חולה תחת זריקת אינסולין מרובות בכל יום, כולל חולים עם סוכרת מסוג 2 ואלו עם סוכרת מסוג 2.
המסמך מתייחס גם לאיכות החיים של החולים, כאשר הכותבים מסבירים כי אין הערכה מספקת של ההשפעה של ערכי סוכר גבוהים או נמוכים לאחר-ארוחה או שינויים ברמות הסוכר בדם על איכות החיים של החולים. נושא זה נדון בפירוט במסמך זה.
למסמך המלא שישה חלקים: 1) הביולוגיה והדינאמיקה של ערכי סוכר לאחר-ארוחה; 2) ההבנה כיום של ההשפעה הקלינית וההשפעה על איכות החיים של שינויים בערכי הסוכר בדם לאחר-ארוחה; 3) ניהול עליות סוכר לאחר-ארוחה; 4) הטכנולוגיות הזמינות כיום ואלו בשלבי פיתוח; 5) צורך בהמלצות; ו-6) דיון.
הדו"ח מהווה בחלקו קריאה לפעולה ותומך בחשיבות איזון רמות סוכר לאחר-ארוחה. מד סוכר רציף עשוי לשנות את ההבנה של חשיבות מדדים אלו והמלצות רבות במסמך תומכות בהשלמת מחקרים נוספים במטרה לסייע בניסוח הנחיות קליניות.
J Endocr Soc. 2019;3:1942-1957
|
נותנות החסות לאיגוד:
