במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על נתונים חדשים, מהם עולה כי נסיגה ממצב טרום-סוכרת למשק סוכר תקין בדם מלווה בשיעורי הימצאות נמוכים יותר של סיבוכים מיקרווסקולאריים, נפרופתיה ורטינופתיה, בעיקר משנית לחשיפה לערכי סוכר נמוכים בדם לאורך זמן.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נסיגה ממצב טרום-סוכרת לבקרת סוכר תקינה לוותה במחקרים קודמים עם היארעות מופחתת של סוכרת, כאשר הנתונים ממחקר DPPOS (Diabetes Prevention Program Outcomes Study) הצביעו על ירידה של 56% לאורך 10 שנים. כעת הם השלימו ניתוח תצפיתי במטרה לקבוע אם נסיגה למשק סוכר תקין מפחיתה את הסיכון לסיבוכים מיקרווסקולאריים.
במסגרת המחקר נבחנו שיעורי ההימצאות של משלב סיבוכים מיקרווסקולאריים לאחר 11 שנים בקרב משתתפים ששבו למשק סוכר תקין לפחות פעם אחת במהלך מחקר Diabetes Prevention Program, בהשוואה לאלו שמעולם לא שבו לערכי סוכר תקינים בדם. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין חזרה למשק סוכר תקין ובין רטינופתיה, נפרופתיה ונוירופתיה.
מהממצאים עולה כי חזרה למשק סוכר תקין מלווה בשיעורי הימצאות נמוכים יותר של משלב סיבוכים מיקרווסקולאריים במודלים שתוקננו לגיל, מין, מוצא/גזע, ריכוז המוגלובין מסוכרר בתחילת הדרך וקבוצת הטיפול (יחס סיכויים של 0.78, P=0.011). עם זאת, קשר זה נעלם במודלים שכללו את ממוצע המוגלובין מסוכרר במהלך המעקב (יחס סיכויים של 0.95, p=0.63) או מצב סוכרת בתום המעקב (יחס סיכויים של 0.92, p=0.40).
תוצאות דומות תועדו כאשר החוקרים בחנו את הקשר בין נסיגה לערכי סוכר תקינים בדם ובין הימצאות נפרופתיה ורטינופתיה בנפרד. הסיכון למשלב סיבוכים מיקרווסקולאריים, נפרופתיה ורטינופתיה עלה לאורך טווח המוגלובין מסוכרר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי נסיגה ממצב טרום-סוכרת למשק סוכר תקין מלווה בשיעורים נמוכים יותר של סיבוכים מיקרווסקולאריים.
