במאמר שפורסם בכתב העת Diabetologia מדווחים חוקרים מבריטניה כי זיהו שני סוגים היסטולוגיים נפרדים של סוכרת מסוג 1: Type 1 Diabetes Endotype 1 (T1DE1) ו-Type 1 Diabetes Endotype 2 (T1DE2) בילדים על-בסיס גילם בעת האבחנה.
ממצאי המחקר מעידים כי תקיפת מערכת החיסון הרבה יותר אגרסיבית ואיי הלבלב סובלים מדלקת משמעותית יותר במקרים של הופעה בגיל צעיר יותר (T1DE1), עם תהליכים פחות אינטנסיביים באלו המופיעים עם סוכרת מסוג 1 בגיל מבוגר יותר (T1DE2).
במסגרת המחקר השלימו החוקרים ניתוח אימונו-היסטולוגי של פיזור פרו-אינסולין ואינסולין בדגימות איי לבלב מ-19 צעירים שהלכו לעולמם בתוך שנתיים מהופעת סוכרת מסוג 1 ומ-13 צעירים עם הופעת סוכרת למעלה מחמש שנים טרם הדגימה. תוצאות אלו נבחנו אל מול מדידות C-Peptide ופרו-אינסולין ב-171 חולים עם סוכרת מסוג 1 במשך למעלה מחמש שנים.
החוקרים מדווחים כי עיבוד פרו-אינסולין לא היה תקין בדרגה גדולה יותר משמעותית בילדים עם אבחנה של סוכרת מסוג 1 לפני גיל 7 שנים, בהשוואה לאלו שאובחנו לאחר גיל 12 שנים, כאשר פרופיל העיבוד של פרו-אינסולין תאם לפרופיל של תאי החיסון שתואר בעבר. באלו בגילאי 7-12 שנים, פיזור פרו-אינסולין באיים היה בקורלציה ישירה עם הפנוטיפ האימוני, T1DE1 או T1DE2.
החוקרים מדווחים כי היחס בין רמות פרו-אינסולין ו-C-Peptide בדם היה מוגבר בקבוצת החולים עם סוכרת מסוג 1 לפני גיל 7 שנים, בהשוואה לאלו עם סוכרת בגילאי 13 שנים ומעלה, גם חמש שנים לאחר האבחנה.
מנתונים אלו עולה כי כאשר לוקחים בחשבון את הגיל בעת אבחנה עם מדידת היחס בין פרו-אינסולין ובין C-Peptide ניתן לקבל מדד נוח להבחנה בין הסוגים השונים של סוכרת מסוג 1 שתוארו במאמר.
Diabetologia. Published online March 15, 2020
