מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism עולה כי הסיכון להתפתחות סוכרת עלה בצורה חדה החל ממדד מסת גוף של 20-21 ק”ג/מ2 ובמטופלים עם עליה במדדי מסת הגוף לאורך הזמן.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון לעומק את הקשר בין מדד מסת הגוף והשינוי במדד מסת גוף ובין היארעות סוכרת. הם השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שהתבסס על נתוני JMDC Claims Database בין 2005 ו-2021. הם כללו מידע אודות למעלה מ-3.4 מיליון משתתפים (גיל חציוני של 44 שנים; 57.5% גברים) ללא היסטוריה של סוכרת או טיפול בתרופות להפחתת רמות סוכר בדם.
המשתתפים סווגו לארבע קבוצות: תת-משקל (מדד מסת גוף קטן מ-18.5 ק”ג/מ2), משקל תקין (מדד מסת גוף בטווח 18.5-24.9 ק”ג/מ2), עודף-משקל (מדד מסת גוף של 25.0-29.9 ק”ג/מ2 ) או השמנת-יתר (מדד מסת גוף של 30 ק”ג/מ2 ומעלה). החוקרים סיווגו את היקף השינוי במדד מסת הגוף מהביקורת הראשונה ועד לביקורת לאחר שנה: ירידה של עד 5%, שינוי בין ירידה של 5% ועד עליה של 5%, או עליה של 5% ומעלה.
מהנתונים עולה כי הסיכון להתפתחות סוכרת עלה בצורה לאחר שמדד מסת הגוף עלה על 20-21 ק”ג/מ2. בהשוואה למשתתפים עם מדד מסת גוף יציב לאורך הזמן (שינוי שנע בין ירידה של עד 5% ועד עליה של עד 5%), הסיכון היחסי לסוכרת בקרב אלו עם עליה של 5% ומעלה במדד מסת הגוף עמד על 1.33 (רווח בר-סמך 95% של 1.31-1.36). מנגד, הסיכון היחסי להתפתחות סוכרת בקרב אלו בהם תועדה ירידה של לפחות 5% במדד מסת הגוף עמד על 0.8 (רווח בר-סמך 95% של 0.80-0.84).
יתרה מזאת, בקרב מטופלים בעלי משקל תקין, עודף-משקל והשמנת-יתר, תועדה ירידה בסיכון להתפתחות סוכרת במידה וחלה ירידה במדד מסת הגוף, בעוד שהסיכון להתפתחות סוכרת באלו שהוגדרו בתת-משקל עלה כאשר חלה ירידה במדד מסת הגוף.
ממצאי המחקר מציעים תובנות חדשות אודות שיפור הטיפול במשקל הגוף כגישה למניעת התפתחות סוכרת בעתיד.
