מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cardiovascular Diabetology עולה כי לטיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 אין השפעה מגנה מפני פרפור פרוזדורים בחולים עם אי-ספיקת לב.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פרפור פרוזדורים ואי-ספיקת לב פעמים רבות מופיעות יחדיו לאור הבסיס הפתולוגי הדומה. עם זאת, לא ידוע אם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 עשוי להפחית את הסיכון לפרפור פרוזדורים בחולי אי-ספיקת לב והמחקר הנוכחי נועד לבחון את הסוגייה הנ”ל.
החוקרים השלימו מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת ההשפעות של מעכבי SGLT-2 על פרפור פרוזדורים בחולי אי-ספיקת לב. חיפוש במאגרי PubMed ו-ClinicalTrials.gov הוביל לזיהוי 10 מחקרים אקראיים ומבוקרים עם 16,579 חולים מתאימים.
מהנתונים עולה כי 348 מבין 8,292 חולים שטופלו במעכבי SGLT-2 אובחנו עם פרפור פרוזדורים (4.20%), בהשוואה ל-379 מבין 8,287 חולים בזרוע הפלסבו (4.57%). מטה-אנליזה העידה כי טיפול במעכבי SGLT-2 לא הפחית משמעותית את הסיכון לפרפור פרוזדורים (סיכון יחסי של 0.92, רווח בר-סמך 95% של 0.80-1.06) בחולי אי-ספיקת לב, בהשוואה לפלסבו.
תוצאות דומות תוארו בניתוחים לפי תתי-קבוצות, ללא תלות בסוג מעכבי SGLT-2, סוג אי-ספיקת לב או משך המעקב אחר החולים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שאי-ספיקת לב הינה אחת ממחלות הלב הנפוצות והחשובות ביותר בסיכון להתפתחות פרפור פרוזדורים, עדיין אין כלים יעילים למניעת הפרעת הקצב בחולי אי-ספיקת לב. מטה האנליזה הנוכחית מעידה כי למעכבי SGLT-2 אין השפעה מגנה כנגד הפרעת הקצב בחולי אי-ספיקת לב.
