מחקר חדש שפורסם ב-JAMA הראה כי התרופה ורפמיל (Verapamil), חוסמת תעלות סידן, יכולה לעכב הרס תאי בטא בלבלב, המייצרים אינסולין, לתקופה של עד שנה בקרב ילדים ובני נוער עם סוכרת חדשה מסוג 1. המחקר הראה כי לאחר 52 שבועות של שימוש יומיומי בורפמיל הוגברה הפרשת C-peptide ב-30% בהשוואה לפלצבו, ללא תופעות לוואי חמורות. כלומר, חסמי תעלות סידן המשמשים במשך שנים לטיפול ביתר לחץ דם והפרעות קצב לב עשויים להשיג מטרה אחרת, על ידי הפחתת ביטוי יתר של החלבון הגורם לאפופטוזיס של תאי בטא. החוקר הראשי, ד”ר גרגורי פ. פורלנזה, אנדוקרינולוג ילדים במרכז ברברה דייויס לסוכרת, אוניברסיטת קולורדו, אורורה, הציע כי “יש לשקול את השימוש בורפמיל כאופציה טיפולית חלופית עבור חולים שזה עתה אובחנו עם סוכרת מסוג 1 הודות לפרופיל הבטיחות המועדף, העלות הנמוכה ודרך המתן הפומית”.
המחקר שכלל 113 משתתפים בגילאי 7 עד 17, שאובחנו עם סוכרת מסוג 1, בדק את ההשפעות של בקרת גלוקוז אינטנסיבית על רמות C-peptide במשך 52 שבועות במהלך מגפת הקורונה (יולי 2020 עד ספטמבר 2022). במסגרת המחקר, 88 מטופלים ששקלו 30 ק”ג או יותר חולקו באופן אקראי (1:1) לקבוצת התערבות שטופלה בורפמיל במינון של 120-360 מ”ג ליום ולקבוצת ביקורת שטופלה בפלצבו.
תוצאת המחקר העיקרית הראתה כי בקרב קבוצת ההתערבות רמת C-peptide נשארה יציבה מ-0.66 pmol/mL בקו הבסיס ל-0.65 pmol/mL לאחר 52 שבועות, בהשוואה לירידה מ-0.60 pmol/mL ל-0.44 pmol/mL בקרב קבוצת הביקורת. כלומר, רמת החלבון בסוף המחקר בקרב קבוצת ההתערבות הייתה גבוהה ב-30% בהשוואה לקבוצת הביקורת (P = 0.04).
