מנתונים שפורסמו באתר Research Square וטרם עברו סיקור עמיתים עולה כי תנגודת לאינסולין בדרגה חמורה יותר מנבאת סיכון מוגבר להיארעות סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית במבוגרים מקוריאה מתחת לגיל 65 שנים. עם זאת, החוקרים לא מצאו קשר בין מדדי תנגודת לאינסולין ובין הסיכון לסיבוכים מאקרווסקולאריים, כולל מחלת עורקים כלילית, אוטם לבבי או אירוע מוחי איסכמי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מניעה טובה יותר של התפתחות סוכרת בשלב מוקדם והפיך של המחלה תלוי בזיהוי החולים בסיכון גבוה לסוכרת וסיבוכיה. מחקרים קודמים לא סיפקו מענה חד משמעי לשאלה אם תנגודת לאינסולין הינה סיבוך ותוצאה של סוכרת או גורם סיכון להתפתחות סוכרת.

החוקרים בחנו נתונים שנאספו באופן פרוספקטיבי לאורך חציון מעקב של 9.9 שנים אודות 4,314 מבוגרים שהתגוררו בשני ערים בדרום קוריאה והיו בגילאי 40-65 שנים, ללא אבחנה קודמת של סוכרת. הם סיווגו את המשתתפים לשלישונים על-פי רמות HOMA-IR (או homeostasis model assessment for insulin resistance): 1,822 היו בקטגוריה נמוכה (מדד ממוצע של 1.09), 1,248 היו בקטגוריה בינונית (מדד ממוצע של 1.61) ו-1,244 היו בקטגוריה גבוהה (מדד ממוצע של 2.53).

לאורך המעקב, 168 משתתפים אובחנו עם סוכרת מסוג 2 ו-425 חולים פיתחו מחלת כליות כרונית.

שיעורי היארעות סוכרת מסוג 2 והיארעות מחלת כליות כרונית עמדו על 6.8% ו-12.2%, בהתאמה, בקרב חולים בשלישון העליון של HOMA-IR, שיעורים גבוהים יותר משמעותית בהשוואה לאלו שתוארו בשלישון התחתון והאמצעי, אך שיעורי אבחנה חדשה של מחלה מיקרווסקולארית היו דומים בשלושת הקבוצות ונעו בין 1.7-2.7%.

מניתוח נתונים שכלל תקנון ל-15 ערפלנים אפשריים עלה כי בשלישון העליון של מדדי HOMA-IR תועד שיעור גבוה כפליים של סוכרת מסוג 2 ועליה של 42% בשיעורי היארעות מחלת כליות כרונית, בהשוואה לאלו בשלישון התחתון של מדדי HOMA-IR. בקרב אלו בשלישון האמצעי תועדו שיעורי סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית שלא היו שונים משמעותית, בהשוואה לשיעורים שתועדו בשלישון התחתון של HOMA-IR.

ממצאי המחקר מציעים כי הערכת תנגודת לאינסולין באמצעות HOMA-IR עשויה לסייע בזיהוי מבוגרים בריאים בגיל העמידה המצויים בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מסוג 2.

מתוך אתר Research Square

לידיעה במדסקייפ