בחולים עם מחלת כליות מתקדמת משנית לסוכרת, לטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 השפעה ניטרלית על התוצאות הקרדיווסקולאריות, אך הטיפול מלווה בשימור התפקוד הכלייתי ושיפור הישרדות החולים, כך עולה מניתוח נתונים רטרוספקטיביים אודות למעלה מ-2,000 חולים עם סוכרת מסוג 2 בטאיוואן.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלות לב וכלי דם הן הגורם המוביל לתמותה בחולים עם סוכרת מסוג 2 ובקרב אלו עם מחלת כליות כרונית. אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מפחיתים את התמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית בחולים עם סוכרת מסוג 2, אך חשיבותם בחולים עם מחלת כליות משנית לסוכרת היא שנויה במחלוקת.
אין מחקרים רבים להערכת ההשפעות של תרופות אלו על התוצאים הקרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כלית מתקדמת משנית לסוכרת. מחקרים שבחנו את הטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 בחולים עם סוכרת מסוג 2 לרוב לא כללו חולים עם מחלת כליות מתקדמת.
המחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי כלל נתונים אודות למעלה מ-9,000 חולים עם סוכרת מסוג 2 מטאיוואן, כולם עם קצב פינוי גלומרולארי נמוך מ-30 מ”ל/דקה, אשר קיבלו מרשם ראשון לטיפול באגוניסט לקולטן ל-GLP-1 או מעכב DPP-4 בין 2012-2021. החוקרים השלימו התאמה בין 602 חולים שטופלו באגוניסט ל-GLP-1 ובין 1,479 חולים שטופלו במעכבי DPP-4.
לאורך מעקב ממוצע של 2.1 שנים, שיעורי התוצא הקרדיווסקולארי המשולב של תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי ואירוע מוחי איסכמי לא היו שונים משמעותית בין מטופלים באגוניסט לקולטן ל-GLP-1 ובין מטופלים במעכבי DPP-4 (13% לעומת 13.8%, בהתאמה). גם שיעורי כל אחד מהמרכיבים של התוצא המשולב לא היה שונה משמעותית בין שתי הקבוצות.
שיעורי התקדמות למחלת כליות סופנית עם דיאליזה היו נמוכים יותר משמעותית בקרב מטופלים באגוניסט לקולטן ל-GLP-1 לעומת מטופלים במעכבי DPP-4 (23.4% לעומת 27.5%, בהתאמה, יחס סיכון של 0.72). שיעורי היארעות ירידה של מעל 50% בקצב פינוי גלומרולארי מערכי הבסיס עמדו על 32.2% בקרב מטופלים באגוניסט לקולטן ל-GLP-1 לעומת 35.9% עם טיפול במעכבי DPP-4 (יחס סיכון של 0.74). חציון מרווח הזמן עד לצורך בטיפולי דיאליזה עמד על 1.9 שנים עם טיפול באגוניסט לקולטן ל-GLP-1 לעומת 1.3 שנים עם טיפול במעכב DPP-4, הבדל אשר היה מובהק סטטיסטית. שיעורי התמותה מכל-סיבה עמדו על 18.4% עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, בהשוואה ל-25.1% עם מעכבי DPP-4 (יחס סיכון של 0.71).
ממצאי המחקר מעידים כי טיפול תרופתי באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות מתקדמת משנית לסוכרת מספק הגנה על הכליות ומפחית את התקדמות מחלת הכליות, צורך בטיפולי דיאליזה ושיעורי התמותה מכל-סיבה.
