במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2, טיפול ב-Empagliflozin (ג'ארדיאנס) מלווה בירידה גדולה יותר במדד מסת הגוף, סיכון מופחת לסיבוכים כלייתיים מג'וריים ושימור תפקוד כלייתי, בהשוואה לתכשירים אחרים שאינם ממשפחת מעכבי SGLT-2.
מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות של Empagliflozin אל מול תכשירים מתרופות אחרות לאיזון רמות הסוכר בדם על הסיכון לסיבוכים כלייתיים מג'וריים, כולל ירידה של מעל 50% בקצב הפינוי הגלומרולארי, מחלת כליות סופנית ותמותה מכל-סיבה.
מדגם המחקר כלל 379,033 חולים שהחלו טיפול חדש ב-Empagliflozin או תרופות אחרות לאיזון רמות הסוכר בדם.
מהנתונים עולה כי בהשוואה לתרופות שאינן ממשפחת מעכבי SGLT-2, טיפול ב-Empagliflozin לווה בירידה שנתתי קטנה ב-0.99 מ"ל/דקה/1.73מ2 בקצב הפינוי הגלומרולארי, ירידה שנתית גדולה יותר ב-0.25 ק"ג/מ2 במדד מסת הגוף וסיכון מופחת לסיבוך כלייתי מג'ורי (יחס סיכון של 0.68, רווח בר-סמך 95% של 0.64-0.73).
טיפול ב-Empagliflozin לווה בסיכון מופחת לסיבוכים כלייתיים מג'וריים בחולים עם קצב פינוי גלומרולארי משוער של 90 ומעלה (יחס סיכון של 0.70, רווח בר-סמך 95% של 0.60-0.82), אלו עם קצב פינוי גלומרולארי בטווח 60-90 (יחס סיכון של 0.66, רווח בר-סמך 95% של 0.60-0.73), בחולים עם קצב פינוי גלומרולארי משוער של 45-60 (יחס סיכון של 0.78, רווח בר-סמך 95% של 0.69-0.78) ובאלו עם קצב פינוי גלומרולארי בטווח 30-45 (יחס סיכון של 0.71, רווח בר-סמך 95% של 0.55-0.92), בקרב אלו ללא אלבומינוריה (יחס סיכון של 0.65, רווח בר-סמך 95% של 0.57-0.75), אלו עם מיקרו-אלבומינוריה (יחס סיכון של 0.72, רווח בר-סמך 95% של 0.66-0.79) ואלו עם מאקרו-אלבומינוריה (יחס סיכון של 0.74, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.88), ובקרב חולים עם (יחס סיכון של 0.67, רווח בר-סמך 95% של 0.61-0.74) ואלו ללא מחלות לב וכלי דם (יחס סיכון של 0.76, רווח בר-סמך 95% של 0.69-0.83).
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול ב-Empagliflozin, בהשוואה לתרופות ממשפחות אחרות לאיזון רמות הסוכר בדם, לווה בסיכון מופחת לסיבוכים כלייתיים מג'וריים ושימור תפקוד כלייתי, לצד ירידה גדולה יותר במדד מסת הגוף.
