טיפול בזולטופיי (Insulin Degludec/Liraglutide) לאורך 18 חודשים הוביל לירידה גדולה יותר בריכוז המוגלובין מסוכרר, ירידה במשקל הגוף לעומת עליה במשקל הגוף ושיעור נמוך יותר של אירועי היפוגליקמיה, בהשוואה לטיפול אינטנסיבי יותר באינסולין בחולים עם סוכרת מסוג 2.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי זולטופיי הינו תכשיר משלב ביחס קבוע הכולל Insulin Degludec ו-Liraglutide עם יעילות מוכחת לעומת משטרי טיפול פשוטים ולא-נחות בהשוואה לטיפול באינסולין בזאל-בולוס. מטרתם כעת הייתה להשוות את היעילות של זולטופיי לעומת הגברת טיפול באינסולין קונבנציונאלי במבוגרים עם סוכרת מסוג 2.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על חולים שטופלו במרפאת חוץ בהונגריה והחלו טיפול בזולטופיי עקב איזון גליקמי לא-מספק (המוגלובין מסוכרר של מעל 7.0%) עם טיפול פומי ו/או טיפול בזריקות לאיזון סוכרת. הנתונים נבחנו אל מול ביקורות היסטוריות שהחלו טיפול אינטנסיבי באינסולין קונבנציונאלי . התוצאים שנבחנו כללו המוגלובין מסוכרר, משקל גוף ואירועי היפוגליקמיה לאורך 18 חודשי מעקב.
החוקרים אספו נתונים אודות 227 חולים שהחלו טיפול בזולטופיי ו-72 חולים תחת טיפול באינסולין קונבנציונאלי.
ההבדל הממוצע המשוער בריכוז המוגלובין מסוכרר לאחר 18 חודשים נטה לטובת זולטופיי לעומת אינסולין קונבנציונאלי (הבדל ממוצע של 0.60, רווח בר-סמך 95% של 0.88- עד 0.32-). שיעור גבוה יותר של מטופלים בזולוטפיי השיגו את יעד המוגלובין מסוכרר של 7.0% ומטה עם זולטופיי לעומת אינסולין קונבנציונאלי (יחס סיכויים של 3.36, רווח בר-סמך 95% של 1.52-7.42).
הטיפול בזולטופיי לווה בירידה במשקל, בעוד שטיפול באינסולין קונבנציונאלי לווה בעליה במשקל (הבדל ממוצע של 6.7 קילוגרמים, רווח בר-סמך 95% של 5.0-8.5).
הסיכון להיפוגליקמיה היה נמוך יותר משמעותית עם זולטופיי לעומת טיפול באינסולין קונבנציונאלי (יחס סיכון של 0.18, רווח בר-סמך 95% של 0.08-0.49).
החוקרים מסכמים וכותבים כי נתוני עולם-אמיתי תומכים בעדיפות זולטופיי לעומת הגברת טיפול באינסולין קונבנציונאלי, הן מבחינת שיפור האיזון הגליקמי, ירידה במשקל והפחתת הסיכון להיפוגליקמיה, בחולים עם סוכרת מסוג 2.
