במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קרוב לשלושה מכל ארבעה חולים לאחר כריתת לבלב דיסטאלית צפויים לפתח סוכרת לאורך מעקב של שלוש שנים, עם סיכון מוגבר באלו עם הפרעה הסבילות לסוכר ותגובת אינסולין ירודה בשלב מוקדם.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאחר כריתת לבלב דיסטאלית חלה החמרה בסבילות לסוכר; עם זאת, אין מידע רב אודות שיעורי היארעות סוכרת בטווח הארוך וגורמי סיכון להתפתחות ההפרעה המטבולית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את שיעורי היארעות סוכרת לאחר כריתת לבלב דיסטאלית ולזהות גורמים המנבאים התפתחות ההפרעה במשק הסוכר.
מבין 117 חולים שעברו כריתת לבלב דיסטאלית. 56 חולים ללא סוכרת טרם ההתערבות הניתוחית נכללו במחקר. החוקרים בחנו את משק הסוכר והתפקוד האנדוקריני באופן פרוספקטיבי באמצעות מבחן העמסת סוכר עם 75 גרם סוכר לפני ניתוח, חודש לאחר כריתת לבלב דיסטאלית וכל שישה חודשים לאחר מכן, למשך עד 36 חודשים. בדיקת CT שימש להערכת נפח הלבלב לפני ואחרי ההתערבות הניתוחית.
החוקרים מדווחים כי לאחר כריתת לבלב דיסטאלית נרשמה ירידה בהפרשת אינסולין והחמרת משק סוכר בדם. הנתונים הצביעו על קשר מובהק סטטיסטית בין נפח לבלב שיירי ובין יכולת שיירית של הפרשת אינסולין, אך לא זוהה קשר עם רמות סוכר בדם או התפתחות סוכרת.
מבין 56 החולים, 33 פיתחו סוכרת, עם שיעורי היארעות מצטברים של סוכרת לאחר 36 חודשים מכריתת לבלב דיסטאלי של 74.1%. מניתוח רב-משתני עלה כי הפרעה בסבילות לסוכר טרם ההתערבות הניתוחית, כמו גם ירידה במדד אינסולינוגני והפרעה בסבילות לסוכר חודש לאחר הניתוח, זוהו כגורמי סיכון להתפתחות סוכרת לאחר ניתוח כריתת לבלב דיסטאלי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי חולים רבים צפויים לפתח סוכרת לאחר כריתת לבלב דיסטאלית, כאשר הסיכון גבוה במיוחד בחולים עם הפרעה הסבילות לסוכר ותגובת אינסולין ירודה בשלב מוקדם.
