במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הסיכון לאי-ספיקת לב בקרב חולים עם סוכרת עולה עם עליה במשך סוכרת ועליה ברמות המוגלובין מסוכרר.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההשפעה של משך סוכרת ואיזון גליקמי על הסיכון לאי-ספיקת לב אינם מובנים היטב. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין משך סוכרת ואיזון גליקמי ובין הסיכון לאי-ספיקת לב.

מדגם המחקר כלל 23,754 חולים עם סוכרת אך ללא אי-ספיקת לב ממאגר UK Biobank. משך סוכרת נקבע על-פי דיווח עצמי של החולים והאיזון הגליקמי נקבע על-פי המוגלובין מסוכרר. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר עם היארעות אי-ספיקת לב לאחר תקנון לגורמי סיכון מסורתיים.

מהנתונים עולה קשר חיובי בין משך סוכרת ורמות המוגלובין מסוכרר ובין הסיכון לאי-ספיקת לב. יחס הסיכון לאי-ספיקת לב בנוכחות משך סוכרת של 5-10 שנים עמד על 1.09 (רווח בר-סמך 95% של 0.97-1.23), בעוד שבנוכחות משך סוכרת של 10-15 שנים תועד יחס סיכון של 1.13 (0.97-1.30) ובנוכחות משך סוכרת של 15 שנים ומעלה תועד יחס סיכון של 1.32 (רווח בר-סמך 95% של 1.15-1.54), בהשוואה למשך סוכרת של פחות מחמש שנים.

החוקרים מדווחים כי בהשוואה לריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך מ-7.0%, יחס הסיכון לאי-ספיקת לב בנוכחות המוגלובין מסוכרר בטווח 7.0-7.5% עמדו על 1.15 (רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.32), יחס הסיכון בנוכחות המוגלובין מסוכרר של 7.5-8.0% עמד על 1.07 (רווח בר-סמך 95% של 0.91-1.26) ויחס הסיכון בנוכחות המוגלובין מסוכרר של 8% ומעלה עמד על 1.46 (רווח בר-סמך 95% של 1.30-1.65).

בקרב חולים עם משך המחלה הארוך ביותר (15 שנים ומעלה) ואיזון גליקמי גרוע יותר (המוגלובין מסוכרר של 8.0% ומעלה) תועד סיכון גבוה במיוחד לאי-ספיקת לב (p=0.026).

ממצאי המחקר עשויים לסייע בהתאמה פרטנית של הטיפול למניעת אי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת.

J Clin Endocrinol and Metab, Nov 16, 2022

https://www.e-med.co.il/indications/diabetes/2022/11/22/548389/