ניתוח בריאטרי עשוי להביא לנסיגה בפגיעה העצבית ולהאטת התקדמות נוירופתיה אוטונומית קרדיווסקולארית ורטינופתיה בחולים עם השמנת-יתר חמורה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetologia.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את ההשפעה של ניתוח בריאטרי על סיבוכי סוכרת בחולים עם השמנת-יתר בדרגה II/III (מדד מסת גוף מעל 35 ק”ג/מ2). הם השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל משתתפים עם השמנת-יתר שעברו ניתוח בריאטרי. בתחילת המחקר ושנתיים לאחר הניתוח הבריאטרי, המשתתפים עברו הערכה מטבולית והערכת סיבוכי סוכרת.
התוצאים העיקריים להערכת נוירופתיה היקפית כללו שינוי בצפיפות IENFD (או Intra-Epidermal Nerve Fiber Density) ברגל דיסטאלית וירך פרוקסימאלית; התוצא העיקרי להערכת נוירופתיה אוטונומית קרדיווסקולארית כלל את השינוי ביחס נשיפה/שאיפה.
מבין 127 משתתפים שהשלימו את ביקורי המעקב ועברו ניתוח בריאטרי, 26 חולים פרשו מהמחקר, 79 חולים השלימו את המעקב פנים-מול-פנים ו-22 חולים השלימו מעקב וירטואלי לאחר שנתיים. מאפייני הבסיס של החולים בשלוש הקבוצות היו דומים.
המשתתפים ירדו בממוצע 31 ק”ג ממשקל גופים וכלל גורמי הסיכון המטבוליים השתפרו למעט למדדי לחץ דם וכולסטרול כולל. נרשמה ירידה במספר החולים שקיבלו תרופות לאיזון יתר לחץ דם.
החוקרים בחנו את ההשפעה על נוירופתיה היקפית על-בסיס ביופסיות עור למדידת צפיפות סיבי עצב בירך וברגל תחתונה. לאחר הניתוח הבריאטרי, אחד משני התוצאים להערכת נוירופתיה היקפית – שינוי במדד IENFD בירך פרוקסימאלי – השתפר משמעותית (p<0.01), כאשר התוצא השני, IENFD ברגל דיסטאלית, נותר יציב.
תוצאי נוירופתיה אוטונומית קרדיווסקולארית ורטינופתיה נותרו יציבים.
ניתוח סטטיסטי הדגים קשר בין ירידה גדולה יותר ברמות סוכר בצום ובין שיפור ברטינופתיה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ניתוח בריאטרי מהווה גישה יעילה אפשרית לנסיגת נוירופתיה היקפית בחולים עם השמנת-יתר. היציבות של נוירופתיה אוטונומית קרדיווסקולארית ורטינופתיה עשויה להעיד על שיפור בהשוואה להתקדמות הטבעית הצפויה של מצבים אלו; עם זאת, דרושים מחקרים מבוקרים.