מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-Association for Research in Vision and Ophthalmology עולה כי טיפול ארוך-טווח בדופמין עשוי לסייע במניעת התפתחות רטינופתיה סוכרתית.
החוקרים מסבירים כי קשה לבחון את ההשפעה של התערבויות למניעת התפתחות רטינופתיה סוכרתית מאחר ודרוש זמן רב להתפתחות הפגיעה העינית. לאור זאת, אחת הדרכים המקובלות לעשות זאת היא באמצעות מחקר רטרוספקטיבי.
בניתוח הרטרוספקטיבי הנוכחי בחנו החוקרים את הרשומות הרפואיות של יוצאי צבא עם סוכרת במטרה לקבוע אם טיפול ארוך-טווח ב-Levodopa או באגוניסט לדופמין דחה הופעת רטינופתיה סוכרתית. הם התמקדו ב-463 חולים שקיבלו מרשם לדופמין למשך 90 ימים ומעלה בפרק הזמן שבין האבחנות וכן אספו נתונים אודות 9,783 משתתפים שלא קיבלו מרשם לטיפול בדופמין. הם בחנו את גיל החולים בעת אבחנת סוכרת, מין, מוצא, הרגלי עישון, מחלות רקע, איזון גליקמי ושימוש באינסולין.
מהנתונים עולה כי תרופות דופמינרגיות דחו הופעת רטינופתיה סוכרתית בכשנתיים בקרב מטופלים ב-Levodopa, עם עיכוב דומה של 1.7 שנים לאחר התאמה בין הקבוצות לפי מין, מוצא, המוגלובין מסוכרר, אינסולין, תרופות פומיות לטיפול בסוכרת, מחלת פרקינסון ומדד מסת גוף. ביוצאי צבא שנטלו Levodopa ו/או אגוניסטים לדופמין תועד עוד עיכוב של 1.4 שנים בהופעת פתולוגיה וסקולארית המופיעה לעיתים קרובות עם רטינופתיה סוכרתית.
החוקרים מעוניינים להשלים מחקר פרוספקטיבי שיכלול טיפול בחולים בתרופות דופמינרגיות במטרה לבחון אם טיפול זה עשוי לדחות חסרים בראיה וכן התפתחות שינויים פתולוגיים בכלי הדם האופייניים לרטינופתיה סוכרתית.
מתוך כנס ה-Association for Research in Vision and Ophthalmology
