במאמר שפורסם בכתב העת Acta Diabetologica מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש התומכות במודל המבוסס על נתונים קליניים וגנטיים לחיזוי נפרופתיה במבוגרים עם סוכרת מסוג 2.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נפרופתיה סוכרתית מהווה אתגר רפואי משמעותי והם ביקשו לפתח ולתקף מודל חיזוי סיכון לנפרופתיה סוכרתית ע”י משלב גורמים קליניים וגנטיים על-סמך גנים המעורבים במגוון מסלולים הקשורים במחלת כליות כרונית.
מדגם המחקר כלל 1,526 מבוגרים עם סוכרת מסוג 2, אשר חולקו באקראי למדגם ראשוני (1,019 חולים) ומדגם ולידציה (507 חולים). התוקף החיצוני נבחן ב-3,899 משתתפים ממאגר Taiwan Biobank. החוקרים בחרו 66 רבי צורניות של נוקלאוטיד בודד (Single Nucleotide Polymorphism, או SNP) על-בסיס סקירת ספרות ליצירת מדד הסיכון הגנטי המשוקלל. שילוב הנתונים הקליניים והגנטיים לחיזוי התפתחות נפרופתיה סוכרתית התבסס על מחקר Framingham Heart Study.
השטח מתחת לעקומת ה-ROC של מודל חיזוי נפרופתיה סוכרתית עם משלב גורמים קליניים וגנטיים עמד על 0.81 (רווח בר-סמך 95% של 0.78-0.84) במדגם הראשוני. יתרה מזאת, הערכה ישירה של הנתונים אודות אותם 66 שינויים גנטיים העלתה כי למודל הסופי שטח מתחת לעקומת ROC של 0.85 (רווח בר-סמך 95%) במדגם הראשוני, 0.89 (רווח בר-סמך 95% של 0.86-0.91) במדגם תוקף פנימי ו-0.77 (רווח בר-סמך 95% של 0.74-0.80) במדגם התוקף החיצוני.
תחת המודל המשולב, לתוצאות עם ערך סף של 30% הייתה רגישות של 70.91%, סגוליות של 67.84%, ערך מנבא חיובי של 51.54% וערך מנבא שלילי של 82.86%.
החוקרים מסכמים וכותבים כי המודל המוצע במחקר זה עשוי לשמש להערכת הסיכון הקליני וכבדיקת סקר לזיהוי חולים בסיכון מוגבר לנפרופתיה סוכרתית בהם ייתכן ויהיה מקום להתערבות מוקדמת למניעת הפגיעה הכלייתית.