טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose Cotransporter-2) הדגים עקביות יוצאת דופן בשיפור התוצאים הקרדיווסקולאריים באוכלוסיות שונות בסיכון גבוה, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה של 10 מחקרים אקראיים גדולים, אשר פורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
החוקרים כותבים כי חשוב לבחון את היקף התועלת הקרדיווסקולארית של מעכבי SGLT-2 בתתי-קבוצות שונות, הכוללים מטופלים שונים בגיל, מין ומוצא/גזע. הם השלימו את מטה האנליזה במטרה לבחון את הנושא על-סמך נתונים ממדגם גדול של חולים שלקחו חלק במחקרים אקראיים.
החיפוש במאגרי PubMed, Google Scholar, Web of Science ו-Cochrane לזיהוי מחקרים שפורסמו עד 10 בינואר בשנת 2021 הוביל לזיהוי 10 מחקרים אקראיים ומבוקרי-פלסבו שכלל משתתפים עם מחלה קרדיווסקולארית טרשתית או גורמי סיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית, סוכרת, או אי-ספיקת לב. החוקרים בחנו שישה תוצאי יעילות של הטיפול במעכבי SGLT-2, כאשר תמותה קרדיווסקולארית ואשפוז עקב אי-ספיקת לב הוגדרו כתוצא העיקרי, סיבוך קרדיווסקולארי מג'ורי, אשפוז עקב אי-ספיקת לב, תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי חד ותמותה מכל-סיבה שימשו כתוצאים משניים.
המחקרים כללו בסך הכול 71,553 משתתפים, מהם 39,053 חולים טופלו במעכבי SGLT-2: 28,809 גברים ו-15,655 נשים; 6,900 שחורים, אסיאתיים, או גזע אחר, ו-26,646 משתתפים לבנים. באשר לגיל, 16,793 היו מתחת לגיל 65 שנים ו-17,087 היו בגילאי 65 שנים ומעלה.
לאחר מעקב ממוצע של 2.3 שנים, התוצא העיקרי של תמותה קרדיווסקולארית או אשפוז עקב אי-ספיקת לב תועד ב-8.10% מהחולים שחולקו באקראי לטיפול במעכבי SGLT-2, בהשוואה ל-11.56% מאלו בזרוע הפלסבו, עם הבדל שהיה מובהק סטטיסטית (יחס סיכויים של 0.67, p<0.001). שני התוצאים תועדו בשיעורים נמוכים יותר בקרב מטופלים במעכבי SGLT-2, עם מספר נדרש לטיפול של 5.7 חולים (p<0.001).
בקרב מטופלים במעכבי SGLT-2 תועדו גם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים, כולל תמותה עקב מחלות לב וכלי דם, אוטם לבבי לא-פטאלי, או אירוע מוחי לא-פטאלי. אירועים אלו תועדו ב-9.82% לעומת 10.22% מהחולים, בהתאמה (יחס סיכויים של 0.90, p=0.03). שיעורי אשפוזים ופניות לחדר מיון בשל אי-ספיקת לב פחתו גם הם עם טיפול במעכבי SGLT-2 (4.37% לעומת 6.81%; יחס סיכויים של 0.67, p<0.001), כמו גם שיעורי תמותה קרדיווסקולארית (4.65% לעומת 5.14%; יחס סיכויים של 0.87, p=0.009).
עם זאת, לא תועדו הבדלים בשיעורי אוטם לבבי עם טיפול במעכבי SGLT-2 בהשוואה לזרוע הפלסבו (4.66% לעומת 4.70%, בהתאמה; יחס סיכויים של 0.95, p=0.22).
שיעורי התמותה מכל-סיבה היו נמוכים יותר משמעותית עם מעכבי SGLT-2 (7.09% לעומת 7.86%, בהתאמה; יחס סיכויים של 0.87, p=0.004).
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה יתרון לטיפול במעבי SGLT-2 בהפחתת הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית או אשפוז עקב אי-ספיקת לב בשני המינים, קבוצות הגיל או רקע אתני.
ממצאי הסקירה תומכים ביעילות של תרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 בשיפור שיעורי תחלואה ותמותה קרדיווסקולארית בחולים נבחרים. הטיפול בתרופות אלו לא לווה בהפחתת הסיכון לאוטם לבבי חד. החוקרים קוראים להשלים מחקרים פרוספקטיביים ארוכי-טווח במטרה להבין את היתרונות הקרדיווסקולאריים בטווח הארוך.
JAMA Netw Open. Published online January 5, 2021
