במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר עולם-אמיתי מהן עולה כי מעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose Cotransporter) הדגימו תוצאות מבטיחות להפחתת המוגלובין מסוכרר, משקל גוף וצורך באינסולין במבוגרים עם סוכרת מסוג 1, עם תועלת רבה יותר בחולים עם מדדי מסת גוף וערכי המוגלובין מסוכרר גבוהים יותר.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לדווח על נתוני עולם-אמיתי להערכת היעילות והבטיחות של מעכבי SGLT-2 בשילוב עם אינסולין בחולים עם סוכרת מסוג 1.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל נתונים משני מרכזים באירופה. נתונים דמוגרפיים, המוגלובין מסוכרר, משקל, שימוש באינסולין, תפקוד כלייתי ואירועים חריגים נאספו אודות 199 מבוגרים עם סוכרת מסוג 1, אשר החלו בטיפול במעכבי SGLT-2 כתוספת לטיפול באינסולין. ניתוח לפי תתי-קבוצות שימש לזיהוי החולים בהם התועלת הרבה ביותר ואלו בסיכון הגבוה ביותר לאירועים חמורים.
מהנתונים עולה כי הוספת מעכבי SGLT-2 לוותה בירידה משמעותית בריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע (0.5%-), במשקל הגוף (2.9- ק"ג) ובדרישה היומית לאינסולין (8.5%-) לאחר 12 חודשים. הירידה הגדולה ביותר בריכוז המוגלובין מסוכרר תועדה בחולים עם ריכוז המוגלובין מסוכרר התחלתי של מעל 8%. הירידה הגדולה ביותר במשקל הגוף תועדה באלו עם מדד מסת גוף התחלתי של מעל 27 ק"ג למטר בריבוע (3.5- ק"ג).
בחולים עם קצב פינוי גלומרולארי משוער התחלתי של פחות מ-90 מ"ל/דקה תועדה עליה בקצב פינוי גלומרולארי משוער (4.5 מ"ל/דקה), בעוד שבאלו עם יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של מעל 15 מ"ג/גרם תועדה ירידה ביחס זה בעקבות הטיפול (16.6- מ"ג/גרם).
מבין המשתתפים במחקר, 57 חולים (28.6%) דיווחו על אירועים חריגים: 45 חולים עם זיהומים בדרכי המין (22.6%), חמישה אירועי קטוזיס (2.5%) ו-7 מקרים של חמצת סוכרתית (3.5%). לא דווח על אירועי היפוגליקמיה חמורה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים ביעילות הוספת מעכבי SGLT-2 לטיפול במבוגרים עם סוכרת מסוג 1, בפרט אלו עם ערכי המוגלובין מסוכרר ומדדי מסת גוף גבוהים יותר. עם זאת, הסיכון לחמצת סוכרתית עדיין מהווה שיקול חשוב, למרות הדרכת המטופלים בנושא. הם קוראים לפרסום נתוני עולם-אמיתי נוספים בנושא במטרה להבין טוב יותר את ההשפעות ארוכות הטווח של טיפול במעכבי SGLT-2 באוכלוסייה זו.
