במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם תת-פעילות של בלוטת התריס ורמות Free T4 בחלק התחתון של הנורמה קיים סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הורמוני תריס מהווים גורמי בקרה חשובים למשק הסוכר ומחקרים להערכת הקשר בין תפקודי התריס והיארעות סוכרת מסוג 2 הדגימו תוצאות סותרות. מטרתם כעת הייתה לבחון את העדויות ממחקרים פרוספקטיביים להערכת הקשר בין תפקודי התריס והסיכון לסוכרת מסוג 2.
החוקרים ערכו חיפוש שיטתי במאגרי Embase, Medline, Web of Science, Cochrane ו-Google Scholar לזיהוי מחקרים פרוספקטיביים להערכת הקשר בין תפקודי תריס ובין היארעות סוכרת מסוג 2. מבין 4,574 מאמרים שעלו בחיפוש, 7 ענו על קריטריוני הסקירה ונכללו בניתוח הנתונים.
המחקרים שנכללו בסקירה בחנו את הקשר בין תת-פעילות של בלוטת התריס (6 מחקרים), פעילות יתר של בלוטת התריס (5 מחקרים), רמות TSH בטווח התקין (4 מחקרים) ורמות Free T4 בטווח התקין (3 מחקרים) ובין הסיכון לסוכרת מסוג 2.
מהנתונים עולה כי תת-פעילות של בלוטת התריס לוותה בעליה של 26% בסיכון לסוכרת מסוג 2 (יחס סיכון של 1.26, רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.52), כאשר פעילות-יתר של בלוטת התריס לוותה בעליה של 16% בסיכון לסוכרת מסוג 2 (יחס סיכון של 1.16, רווח בר-סמך 95% של 0.90-1.46), בנוכחות רמות TSH בטווח התקין תועד יחס סיכון של 1.06 (רווח בר-סמך 95% של 0.96-1.17) ובנוכחות רמות Free T4 בטווח התקין תועד יחס סיכון של 0.95 (רווח בר-סמך 95% של 0.91-0.98) לסוכרת מסוג 2.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים מבוססי-אוכלוסייה נוספים במטרה להבין טוב יותר את הקשר בין הפרעות בתפקודי התריס ובין הסיכון לטרום-סוכרת וסוכרת מסוג 2.
J Clin Endocrinol Metab. Feb 5, 2022
