בקרב מבוגרים שאושפזו בשל COVID-19 ובהם תועדו שינויים רבים ברמות הסוכר בדם תועד סיכון מוגבר לתמותה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין האיזון הגליקמי בשלב מוקדם במהלך אשפוז ובין סיבוכים בחולים עם COVID-19 בווהאן שבסין. הם השלימו סדרת מקרים גדולה ואספו נתונים אודות מבוגרים שאושפזו עם COVID-19 בין 2 בינואר ועד 15 בפברואר. בין הנתונים שנאספו נכללו נתונים דמוגרפיים, קליניים, טיפולים, בדיקות מעבדה, כמו גם רמות סוכר בצום ובדיקות דם. החוקרים חישבו את השינויים ברמות הסוכר בדם כשורש מרובע של השונות בערכי סוכר בצום במהלך השבוע הראשון לאשפוז.
המחקר כלל 548 חולים (גיל חציוני של 57 שנים; 54% נשים), כולל 99 חולים עם סוכרת (19%). מבין המשתתפים במחקר, 215 פיתחו תסמונת מצוקה נשימתית חדה, 489 שרדו ו-59 הלכו לעולמם.
חולים עם ריכוז סוכר ממוצע גבוה יותר במהלך השבוע הראשון לאשפוז היו מבוגרים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של מחלות רקע ותוצאות חריגות בבדיקות מעבדה, משך אשפוז ארוך יותר, הוצאות טיפול גבוהות יותר וסיכון גבוה יותר לדלקת ריאות חמורה, תסמונת מצוקה נשימתית חדה ותמותה.
בהשוואה לחולים ברבעון התחתון של השינויים ברמות הסוכר בדם, באלו ברבעון העליון של היקף השינויים תועד סיכון מוגבר לתסמונת מצוקה נשימתית חדה (סיכון יחסי של 1.97, רווח בר-סמך 95% של 1.01-4.04) ותמותה (יחס סיכון של 2.73, רווח בר-סמך 95% של 1.06-7.73).
החוקרים כותבים כי לממצאי המחקר עשויות להיות השלכות חשובות בכל הנוגע לשיטות לאופטימיזציה של האיזון הגליקמי בחולים עם COVID-19 בשלב מוקדם במהלך האשפוז.
