עוד ועוד עדויות מעידות על שיעורי הימצאות גבוהים מאוד של מחלת כבד שומני, פיברוזיס מתקדם ושחמת כבד בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2, ממצאים אשר הובילו לקריאות להגביר את המודעות ואת בדיקות הסקר לזיהוי חולים אלו ולהתחיל בטיפולים במטרה להפחית את הסיכון לנזק כבדי בלתי-הפיך.
מספר קבוצות פרסמו קריאה לפעולה עם המלצה לשיתוף פעולה של מומחים מתחומים שונים במטרה לבסס הנחיות קליניות ולנסח שיטות אבחנה ואפשרויות טיפול חדשות.
עם הזמן נהיה ברור יותר ויותר כי מחלת כבד שומני שאינה על-רקע אלכוהול או NASH (Non-Alcoholic Steatohepatitis) שאינה על-רקע צריכת אלכוהול דורשות מאמץ מצד צוות רופאים רב-מקצועי, כולל רופאי משפחה, אנדוקרינולוגים ורופאי כבד. מאחר ומדובר במחלה החוצה התמחויות שונות והמספר הרב של חולים, אין אפשרות לטפל בכלל החולים במספר המוגבל של מרכזי כבד.
שני דיווחים אפידמיולוגים שפורסמו בדצמבר האחרון העידו על שיעורי מחלת כבד שומני נעים סביב 70-74% מאוכלוסיית החולים עם סוכרת מסוג 2 בארצות הברית, כאשר ב-6-15% מהחולים ישנה עדות לפיברוזיס כבדי מתקדם ושחמת כבד שלא אובחנה קודם לכן תועדה ב-3-8% מהחולים.
שני המחקרים לא סיפקו נתונים אודות שיעור המקרים של NASH, שכן לא ניתן לקבוע אבחנה זו באופן דפיניטיבי על-סמך בדיקות הדמיה בלבד.
לאור הממצאים המעידים על כך שבחלק גדול מהחולים עם סוכרת מסוג 2 הייתה עדות למחלת כבד שומני שלא הייתה ידועה קודם לכן וב-15% מהם הייתה עדות לפיברוזיס כבדי מתון או מתקדם, הם קוראים לפעולה מצד כל הרופאים המטפלים בחולים עם סוכרת מסוג 2. מודעות של החולים והרופאים בנוגע לסיבוכים הכבדיים והחוץ-כבדיים של NASH הינה הדרך היחידה להתמודדות עם מגפת השחמת בחולי סוכרת.
הסיבה העיקרית בגינה קיים תת-אבחון ש NASH ולא ניתן טיפול מספק לחולים אלו היא מאחר ורופאים רבים אינם מודעים לאבנה. על אנדוקרינולוגים להשלים בדיקות לזיהוי NASH בחולים עם סוכרת מסוג 2, אך חלק גודל מהם אינו עושה די בהקשר זה.
השכיחות הגבוהה של מחלת כבד שומני בחולים עם סוכרת דורשת מרופאים לחשוד במחלת כבד בכל חולה סוכרת, בעיקר באלו עם השמנה וחולים מבוגרים יותר עם מרכיבים אחרים של תסמונת מטבולית. חשוב להשלים בדיקות סקר, להפנות את המקרים המתקדמים ביותר ולטפל במקרים בשלב מוקדם.
אפשרויות הטיפול הזמינות כיום למחלת כבד שומני ו-NAFLD בחולים עם סוכרת מסוג 2 הן לא מאוד מוצלחות. האפשרויות המוכחות כוללות ירידה במשקל ודיאטה, כמו גם את הטיפול ב-Pioglitazone (אקטוס). עם זאת, הקשיים סביב ירידה במשקל ודיאטה נוגעים בעיקר להיענות ומשך ההתערבות לאורך זמן. בנוסף, הטיפול ב-Pioglitazone כרוך בתופעות לוואי.
הטיפול ב-Pioglitazone הוביל לנסיגה ב-NASH בשליש מהחולים, בהשוואה לפלסבו, מנע התקדמות פיברוזיס והפחית סיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. עם זאת, הטיפול ניתן ל-8% מהחולים עם סוכרת מסוג 2, או פחות מכך, למרות שיש מקום לשימוש נרחב יותר בתרופה זו לאור היעילות המוכחת בחולים עם סוכרת מסוג 2 ו-NASH. הבעיה היא שהטיפול התרופתי כרוך בתופעות לוואי, כולל עליה במשקל וצבירת נוזלים, המובילים לכך שהטיפול פחות אטרקטיבי במקרים בהם עולה חשד ל-NASH.
