במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 שאינם מאוזנים היטב תחת טיפול במטפורמין, העלאת מינון Dulaglutide (טרוליסיטי) מ-1.5 מ"ג ל-3.0 מ"ג או 4.5 מ"ג הובילה לירידה תלוית-מינון ובעלת חשיבות קלינית בריכוז המוגלובין מסוכרר ובמשקל הגוף, לצד פרופיל בטיחות דומה.
מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות והבטיחות של Dulaglutide במינונים של 3.0 מ"ג ו-4.5 מ"ג, אל מול מינון של 1.5 מ"ג, בחולים עם סוכרת מסוג 2 שאינם מאוזנים היטב תחת טיפול במטפורמין. החוקרים בחנו שני תוצאי יעילות: משטר טיפול (ללא תלות בהפסקת טיפול או טיפול הצלה) ויעילות (תחת טיפול ללא טיפול הצלה).
המשתתפים חולקו באקראי לטיפול חד-שבועי ב-Dulaglutide במינון 1.5 מ"ג, 3.0 מ"ג, או 4.5 מ"ג, למשך 52 שבועות. המטרה העיקרית הייתה לקבוע את העדיפות של Dulaglutide במינון 3.0 מ"ג ו/או 4.5 מ"ג, בהשוואה למינון של 1.5 מ"ג, בכל הנוגע להפחתת המוגלובין מסוכרר לאחר 36 שבועות. מטרות משניות כללו שינוי במשקל הגוף.
מדגם המחקר כלל 1,842 משתתפים עם ריכוז המוגלובין מסוכרר בתחילת המחקר של 8.6%, מדד מסת גוף התחלתי של 34.2 ק"ג למטר בריבוע. לאחר 36 שבועות, הטיפול ב-Dulaglutide במינון 4.5 מ"ג הוביל לירידה גדולה יותר בריכוז המוגלובין מסוכרר, בהשוואה לטיפול במינון 1.5 מ"ג (הערכה לפי משטר טיפול: ירידה של 1.77% לעומת 1.54%, בהתאמה, p<0.001; הערכה לפי יעילות: ירידה של 1.87% לעומת 1.53%, בהתאמה, p<0.001)
טיפול ב-Dulaglutide במינון 3.0 מ"ג היה עדיף על טיפול במינון 1.5 מ"ג להפחתת המוגלובין מסוכרר בהערכת היעילות (p=0.003), אך לא בהערכת משטר הטיפול (P=0.096). הטיפול ב-Dulaglutide במינון 4.5 מ"ג היה עדיף על הטיפול במינון 1.5 מ"ג להפחתת משקל לאחר 36 שבועות לפי שתי ההערכות (משטר טיפול: 4.6- לעומת 3.0- ק"ג, p<0.001; יעילות: 4.7- לעומת 3.1- ק"ג, p<0.001).
אירועים חריגים נפוצים לאורך 36 שבועות המחקר כללו בחילות (13.4%, 15.6% ו-16.4% מהמטופלים במינון 1.5, 3.0 ו-4.5 מ"ג, בהתאמה) והקאות (5.6%, 8.3% ו-9.3%, בהתאמה).
ממצאי המחקר מעידים על יעילות מינון גבוה יותר של Dulaglutide בחולים עם סוכרת מסוג 2 אשר אינם מאוזנים היטב תחת טיפול במטפורמין.
