במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי במהלך שלושת העשורים האחרונים חלה ירידה מעודדת בשיעורי אלבומינוריה ואיזון גורמי סיכון במבוגרים עם אבחנה חדשה של סוכרת. עם זאת, נטל הסיבוכים הכולל סביב מועד האבחנה נותר גבוה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי ההימצאות ומגמות סיבוכי סוכרת בקרב מבוגרים בארצות הברית עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2. הם כללו במחקר 1,486 מבוגרים בגילאי 20 שנים ומעלה, עם אבחנה חדשה של סוכרת מסקרי NHANES לשנים 1988-1994 ו-1999-2018.
החוקרים העריכו את מגמות אלבומינוריה (יחס אלבומין:קריאטינין של 30 מ"ג/גרם ומעלה), ירידה בקצב פינוי גלומרולארי משוער (מתחת ל-60 מ"ל/דקה), רטינופתיה (כל מיקרו-אניוריזמה או דימום ברשתית) ודיווח עצמי על מחלה קרדיווסקולארית (היסטוריה של אי-ספיקת לב, התקף לב, או אירוע מוחי).
בין השנים 1988-1994 עד 2011-2018 תועדה ירידה משמעותית בשיעורי הימצאות אלבומינוריה (מ-38.9% ל-18.7%, p<0.001), אך לא נרשם שינוי בשכיחות קצב פינוי גלומרולארי ירוד (מ-7.5% ל-9.9%, p=0.30), רטינופתיה (מ-13.2% ל-12.1%, p=0.86), או דיווח עצמי על מחלה קרדיווסקולארית (מ-19.0% ל-16.5%, p=064).
החוקרים מדווחים על שיפור באיזון רמות הסוכר בדם, איזון לחץ הדם ופרופיל השומנים וכי נתון זה סיפק הסבר חלקי לירידה בשיעורי אלבומינוריה עם השנים.
סיבוכים היו נפוצים יותר בעת אבחנת סוכרת בקרב משתתפים היו מבוגרים יותר, בקרב שמנים, באלו בעלי הכנסה נמוכה יותר ובמשתתפים עם רמת השכלה נמוכה יותר.
ממצאי המחקר מעידים כי במהלך שלושת העשורים האחרונים נרשמה ירידה מעודדת בשכיחות אלבומינוריה ושיפור באיזון גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם במבוגרים עם אבחנה חדשה של סוכרת. עם זאת, היקף הסיבוכים סביב מועד אבחנת סוכרת מסוג 2 עדיין גבוה.
