מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society עולה כי אבחנה של טרום-סוכרת עשויה להיות מלווה בסיכון מוגבר לאוטם לבבי, התערבות כלילית מילעורית וניתוח מעקפים של העורקים הכליליים.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות קרוב ל-1.8 מיליון מבוגרים ממאגר National Inpatient Sample, אשר אושפזו בין השנים 2016 ו-2018 לבתי חולים בארצות הברית עם אבחנה ראשונית או משנית של אוטם לבבי. מבין אלו, 1% אובחנו עם טרום-סוכרת, אשר הוגדרה בנוכחות ערכי המוגלובין מסוכרר בטווח 5.7-6.4%.
מהנתונים עולה כי בחולים עם טרום-סוכרת תועד סיכון מוגבר לאוטם לבבי, בהשוואה לאלו עם ריכוז המוגלובין מסוכרר תקין (יחס סיכויים של 1.41, רווח בר-סמך 95% של 1.35-1.47). הסיכויים נותרו מוגברים גם לאחר תקנון לגורמי סיכון קרדיווסקולאריים אחרים, כולל סיפור משפחתי של אוטם לבבי, דיסליפידמיה, יתר לחץ דם, סוכרת, עישון והשמנה: עליה של 25% בסיכון לאוטם לבבי (יחס סיכויים של 1.25, רווח בר-סמך 95% של 1.2-1.31, p<0.001), עליה של 45% בסיכון להתערבות כלילית מילעורית (יחס סיכויים של 1.45, רווח בר-סמך 95% של 1.37-1.53, p<0.001) וסיכון גבוה כמעט כפליים לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (יחס סיכויים של 1.95, רווח בר-סמך 95% של 1.77-2.16, p<0.001).
החוקרים ממליצים להקפיד על אבחנה מוקדמת של טרום-סוכרת דרך בדיקות סקר שגרתיות והתערבות בשלב מוקדם. הם מסבירים כי ממצאי המחקר מהווים קריאת השכמה לרופאים ולחולים למקד את תשומת הלב במניעת טרום-סוכרת ולא רק סוכרת. התוצאות מחזקות גם את החשיבות של אבחנה מוקדמת באמצעות בדיקות סקר והתערבות מוקדמת לאיזון אגרסיבי של גורמי הסיכון למניעת אוטם לבבי.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society
