במבוגרים עם סוכרת מסוג 1 תועדה עליה במשך הזמן בטווח היעד וירידה במשך הזמן מתחת ליעד רמות סוכר בדם עם טיפול במשאבת אינסולין בלולאה-סגורה, בהשוואה לטיפול במשאבה עם חיישן, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-ADA.
החוקרים ערכו מחקר אקראי בן שני שלבים, אשר כלל 30 מבוגרים בגילאי 60 שנים ומעלה עם סוכרת מסוג 2 במשך לפחות 10 שנים, אשר טופלו קודם לכן במשאבת אינסולין (גיל ממוצע של 68 שנים, 63% נשים). לאחר השלמת נתוני הבסיס, המשתתפים קיבלו משאבת אינסולין מסוג MiniMed 670G ולקחו חלק בהדרכה מולטי-דיציפלינרית שכללו חינוך לסוכרת, ספירת פחמימות וייעוץ בנוגע למינוני אינסולין.
לאחר מכן, המשתתפים חולקו באקראי לטיפול במשך 4 חודשים בלולאה סגורה או לטיפול בשילוב עם חיישן והמשתתפים חצו לזרוע המקבילה לאחר 4 חודשים. נתונים אודות המוגלובין מסוכרר, מצב תפקודי, שבריריות, תפקוד קוגניטיבי ובריאות פסיכו-סוציאלית נאספו בתחילת המחקר ובתום כל תקופה בת ארבעה חודשים.
בתחילת המחקר, בשליש מהמשתתפים תועד ליקוי במודעות להיפוגליקמיה.
במהלך שלב השימוש בלולאה-סגורה תועדה עליה של 6.2% במשך הזמן בו החולים היו עם ערכי סוכר בטווח היעד בין 70 ל-180 מ"ג/ד"ל, בהשוואה לשלב השימוש במשאבה עם חיישן (p<0.001).
טיפול בלולאה סגורה לווה עוד בירידה של 5.4% במשך הזמן בו ערכי הסוכר היו מעל לטווח היעד של 180 מ"ג/ד"ל (p<0.001) וירידה של 0.5% במשך הזמן בו ערכי הסוכר היו מתחת ל-70 מ"ג/ד"ל (p<0.001) בהשוואה לטיפול במשאבה עם חיישן. כל מדדי ניטור סוכר רציף הושגו ללא שינוי במינון הכולל של אינסולין שניתן לחולים.
החוקרים מדגישים כי למערכת לולאה סגורה הייתה התועלת הגדולה ביותר במהלך הלילה, כאשר נרשמה עליה של 10% במשך הזמן בו ערכי הסוכר היו בטווח היעד, עם חציון של 87% במהלך השימוש במערכת לולאה סגורה. חשיבות רבה במיוחד הייתה להפחתת משך הזמן בו ערכי הסוכר בם היו מתחת ל-54 מ"ג/ד"ל ומתחת ל-70 מ"ג/ד"ל עם מערכת לולאה סגורה, בהשוואה לטיפול במשאבת אינסולין עם חיישן.
במהלך המחקר תועדו שלושה אירועי היפוגליקמיה חמורה בשלב השימוש בלולאה סגורה, בהשוואה לשני אירועי היפוגליקמיה עם שימוש במשאבת אינסולין עם חיישן, אך כל האירועים הללו לא הובילו לאשפוז החולים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי גיל מבוגר אינו מהווה מכשול לטיפול בלולאה סגורה וכי למערכת לולאה סגורה תועלת קלינית רבה. עם זאת, דרושים מחקרים נוספים במטרה לקבוע את ההשפעות והבטיחות של מערכת לולאה סגורה בקרב חולים שבריריים או עם ליקוי קוגניטיבי מג'ורי.
מתוך כנס ה-ADA
