הטיפול ב-Dapagliflozin (פורסיגה) הפחית בבטחה את שיעור האירועים הקרדיווסקולאריים והכלייתיים, ללא תלות במשק הסוכר ההתחלתי של המטופלים ובין אם מדובר בחולים עם סוכרת מסוג 2, טרום-סוכרת, או משק סוכר תקין, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במחקר DAPA-CKD (Dapagliflozin and Prevention of Adverse outcomes in Chronic Kidney Disease) תועדה ירידה בסיכון לסיבוכים כלייתיים וקרדיווסקולאריים עם פורסיגה לעומת פלסבו בחולים עם מחלת כליות כרונית, עם וללא סוכרת. כעת הם ביקשו לבחון את התוצאות על-פי האיזון הגליקמי ההתחלתי.
מדגם המחקר כלל משתתפים עם מחלת כליות כרונית, עם קצב פינוי גלומרולארי משוער של 25-75 מ"ל/דקה ויחס אלבומין:קריאטינין בשתן בטווח 200-5,000 מ"ג/גרם. התוצא העיקרי המשולב כלל ירידה ממושכת בקצב פינוי גלומרולארי של 50% ומעלה, מחלת כליות בשלב סופני, או תמותה קרדיווסקולארית או כלייתית.
מבין 4,304 משתתפים, ב-738 תועדו ערכי סוכר תקינים, 660 אובחנו עם טרום-סוכרת ו-2,906 חולים היו עם סוכרת מסוג 2. ההשפעה של פורסיגה על התוצא העיקרי הייתה עקבית באלו עם משק סוכר תקין (יחס סיכון של 0.62, רווח בר-סמך 95% של 0.39-1.01), טרום-סוכרת (יחס סיכון של 0.37, רווח בר-סמך 95% של 0.21-0.66) וסוכרת מסוג 2 (יחס סיכון של 0.64, רווח בר-סמך 95% של 0.52-0.79).
החוקרים לא זיהו כל עדות להשפעה של משק הסוכר בתחילת הטיפול בפורסיגה על הסיכון לסיבוכים כלייתיים או קרדיווסקולאריים.
האירועים החריגים היו דומים בקבוצות השונות, ללא עדות להיפוגליקמיה מג'ורית או לקטואצידוזיס בחולים עם משק סוכר תקין או טרום-סוכרת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול בפורסיגה הפחית בבטחה את הסיכון למחלות לב וכלי דם וסיבוכים כלייתיים, ללא תלות במשק הסוכר של החולים בתחילת הטיפול התרופתי.
