טיפול ב- Finerenone() עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים וכלייתיים בחולים עם סוכרת מסוג 2 עם מחלת כליות כרונית לאורך הספקטרום של מחלת הכליות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Heart Journal.
המחקרים המשלימים FIDELIO-DKD ו-FIGARO-DKD בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית בחנו את התוצאים הקרדיווסקולאריים והכלייתיים בחולים עם מחלת כליות כרונית בשלבים שונים. מטרת ניתוח FIDELITY הייתה לבחון ברמת החולה את היעילות והבטיחות של הטיפול לאורך הספקטרום של מחלת כליות כרונית במטרה לספק הערכה טובה יותר של הבטיחות והיעילות של Finerenone לעומת פלסבו.
שני המחקרים כללו חולים עם מחלת כליות כרונית וסוכרת מסוג 2, אשר חולקו באקראי לטיפול ב- Finerenone או פלסבו. התוצאים העיקריים כללו את משלב תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי לא-פטאלי, או אשפוז עקב אי-ספיקת לב ותוצא משולב של כשל כלייתי, ירידה ממושכת של 57% לפחות בקצב פינוי גלומרולארי משוער מתחילת המחקר לאורך 4 שבועות ומעלה, או תמותה כלייתית.
המחקר כלל 13,026 חולים עם חציון מעקב של שלוש שנים. לאורך תקופת המעקב, התוצא הקרדיווסקולארי המשולב תועד ב-825 חולים (12.7%) בזרוע הטיפול ב- Finerenone וב-939 חולים (14.4%) מאלו בזרוע הפלסבו (יחס סיכון של 0.86, רווח בר-סמך 95% של 0.78-0.95; p=0.0018).
התוצא הכלייתי המשולב תואר ב-360 חולים (5.5%) בזרוע הטיפול ב- Finerenone וב-465 חולים (7.1%) חולים בזרוע הפלסבו (יחס סיכון של 0.77, רווח בר-סמך 95% של 0.67-0.88; p=0.0002).
הבטיחות הכוללת של הייתה דומה בין שתי זרועות המחקר. היפרקלמיה שהובילה להפסקה קבועה של הטיפול הייתה נפוצה יותר בקרב מטופלים ב- Finerenone לעומת חולים בזרוע הפלסבו (1.7% לעומת 0.6%, בהתאמה).
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול ב- Finerenone הפחית את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים וכלייתיים לעומת פלסבו לאורך ספקטרום מחלת כליות כרונית בחולים עם סוכרת מסוג 2.
