מחקר חדש הראה כי ניטור גלוקוז באופן רציף (CGM – Continuous glucose monitoring) עשוי להפחית את הסיכון להיפוגליקמיה חמורה וקטואצידוזיס בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 המטופלים באינסולין, ולסייע בזיהוי המטופלים הנמצאים בסיכון לסיבוכי סוכרת חריפים. המחקר פורסם ב- The Lancet ב-30 במרץ 2023. עד ביצוע מחקר זה, ההשפעה של CGM על הסיכון להיפוגליקמיה חמורה וקטואצידוזיס במטופלים עם סוכרת נותרה לא ברורה. המחקר הנוכחי בדק את השפעה זו, כמו גם את ההשפעה על שיעורי סיבוכי הסוכרת החריפים, בהשוואה לניטור גלוקוז בדם באופן לא רציף.
המחקר כלל 32,117 מטופלים מ-511 מרכזי סוכרת ברחבי אוסטריה, גרמניה, לוקסמבורג ושוויץ, בגילאי 1.5-25.0, אשר להם סוכרת מסוג 1 עם משך מחלה של יותר משנה, ועם מעקב ארוך יותר מ-120 ימים בשנת הטיפול האחרונה. שיעורי האירועים של היפוגליקמיה חמורה וקטואצידוזיס במהלך שנת הטיפול האחרונה נבדקו בקרב המטופלים אשר משתמשים ב-CGM ובקרב אלו שלא משתמשים ב-CGM, תוך התאמת גיל, מין, משך מחלה, טיפול באינסולין (משאבה או זריקות) ותקופת הטיפול.
מתוך כלל המטופלים, 10,883 השתמשו ב-CGM, ו-21,234 השתמשו בניטור גלוקוז בדם. תוצאות המחקר הראו כי מטופלים שהשתמשו ב-CGM סבלו משיעורים נמוכים יותר של אירועי היפוגליקמיה חמורה מאלה שהשתמשו בניטור גלוקוז בדם (6.74 מקרים/100 שנות אדם [95% CI 5.90-7.69] לעומת (8.84 מקרים/100 שנות אדם [95% CI 8.09-9.66]), עם יחס סיכון של 0.76 (P=0.0017), כמו גם מספר אירועים נמוך יותר של קטואצידוזיס (3.72 מקרים/100 שנות אדם [95% CI 3.32-4.18] לעומת (7.29 מקרים/100 שנות אדם [95% CI 6.83-7.78]), עם יחס סיכון של 0.51 (P<0.0001).
