בקרב מבוגרים שאושפזו בשל מחלה חדה ופיתחו היפרגליקמיה זמנית על-רקע דחק (Stress Hyperglycemia) תועד סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בעתיד, בהשוואה לאלו עם רמות סוכר תקינות במהלך האשפוז, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם חולים ללא סוכרת שאושפזו בשל בקטרמיה או בשל מחלות אחרות ואובחנו עם היפרגליקמיה זמנית משנית לדחק מצויים בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בעתיד, בהשוואה לאלו שנותרו עם ערכי סוכר תקינים בדם.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל 224,534 מאושפזים שהשלימו תרביות דם לחיידקים בין 2010 עד 2012. החוקרים התמקדו ב-31,691 חולים עם בקטרמיה ו-126,764 חולים ללא בקטרמיה.
היפרגליקמיה משנית לדחק הוגדרה בנוכחות ריכוז סוכר מקסימאלי בבדיקה אקראית של 140 מ"ג/ד"ל ומעלה במהלך האשפוז הראשוני. התוצא העיקרי של המחקר היה שיעורי אבחנת סוכרת, כפי שנקבע לפי קוד אבחנה, בדיקות דם או רשומות רפואיות.
בקרב החולים עם בקטרמיה, באלו עם היפרגליקמיה על-רקע דחק תועדו שיעורי היארעות מצטברים מוגברים של סוכרת בשלב מאוחר יותר (יחס סיכון של 1.7, p=0.002), בהשוואה לאלו עם ערכי סוכר תקינים בדם.
עקומות ההיארעות המצטברות של שתי הקבוצות היו כמעט חופפות במהלך השנתיים הראשונות מהאשפוז הראשוני, אך החלו להיפרד לאחר מכן. הממצאים העידו כי היפרגליקמיה משנית לדחק במקרים של בקטרמיה מלווה בשיעורי היארעות גבוהים יותר של סוכרת בטווח הרחוק.
מהנתונים עולה עוד כי היפרגליקמיה משנית לדחק מנבאת התפתחות סוכרת ללא תלות בגיל, מין, מחלות רקע וסמנים סרולוגיים אחרים.
בקרב חולים ללא בקטרמיה, היפרגליקמיה משנית לדחק מלווה בהיארעות מצטברת גבוהה יותר של סוכרת (יחס סיכון של 1.4, p<0.001).
ממצאי המחקר תומכים בסיכון המוגבר להתפתחות סוכרת בקרב מבוגרים מאושפזים עם היפרגליקמיה משנית לדחק. זיהוי הסיכון המוגבר לסוכרת באוכלוסייה זו עשוי לסייע בהתערבות קלינית בשלב מוקדם.
Diabetes Care 2022
