מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care עולה קשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר גבוה יותר ובין נזק כלייתי חד בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית, רמז לכך ששיפור האיזון הגליקמי עשוי להביא להפחתת הסיכון לנזק כלייתי חד.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין איזון גליקמי ובין נזק כלייתי חד. הם התבססו על נתונים משני מדגמים מארצות הברית ושבדיה, אשר כללו מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית בשלב 3-5. הם בחנו את הקשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר בתחילת המחקר ולאורך הזמן ובין היארעות נזק כלייתי חד, אשר הוגדרה כעליה של לפחות 0.3 מ"ג/ד"ל בריכוז קריאטינין לאורך 48 שעות, או עליה של פי 1.5 בריכוז קריאטינין לאורך שבעה ימים.
במדגם מארצות הברית נכללו 22,877 חולים (55% נשים, גיל חציוני של 72 שנים) ובמחקר משבדיה נכללו 12,157 חולים (51% נשים, גיל חציוני של 76 שנים). לאורך מעקב של 3.1 שנים ו-2.3 שנים, בהתאמה, תועדו 7,060 ו-2,619 אירועים של נזק כלייתי חד.
הקשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר ובין נזק כלייתי חד היה דומה בשני המדגמים. בהשוואה לריכוז המוגלובין מסוכרר התחלתי של 6-6.9%, יחס הסיכון לנזק כלייתי חד בחולים עם ריכוז המוגלובין מסוכרר של מעל 9% עמד על 1.29 במדגם האמריקאי ועל 1.33 במדגם השבדי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי שיפור איזון גליקמי עשוי להפחית את הסיכון לנזק כלייתי חד בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית.
