במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי יש תועלת להתחלה מוקדמת של תכנית לאיזון אינטנסיבי של רמות הסוכר בדם בחולים עם סוכרת מסוג 1, עם עדויות המצביעות על הפחתת הסיכון לסיבוכים כלייתיים וקרדיווסקולאריים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התועלת של התחלה מוקדמת של התערבות לאיזון אינטנסיבי בחולים עם סוכרת מסוג 1 בכל הנוגע לסיכון ארוך הטווח להתקדמות סיבוכים כלייתיים (מיקרווסקולאריים) וקרדיווסקולאריים (מאקרווסקולאריים). הם התבססו על נתוני מאגר EDIC (Epidemiology of Diabetes Intervention and Complications) והשלימו ניתוח סטטיסטי להערכת ההיארעות המצטברת לאורך 20 שנים והסיכון היחסי לאורך 20 שנים למחלות לב וכלי דם, הפחתת קצב פינוי גלומרולארי לאורך 20 השנים הראשונות כפונקציה של ריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע.
בחולה תיאורטי שקיבל טיפול אינטנסיבי 10 שנים מוקדם יותר ועם ריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע של 7% בו תועד לאחר מכן ריכוז ממוצע של 9% צפויה ירידה של 33% בסיכון למחלות לב וכלי דם וירידה קטנה ב-52% בקצב פינוי גלומרולארי, בהשוואה לחולה עם ריכוז המוגלובין מסוכרר של 9% לאורך 10 השנים הראשונות ולאחר מכן טיפול אינטנסיבי לאורך 10 שנים עם ריכוז המוגלובין מסוכרר של 7%. למרות שבשני החולים תועדה חשיפה גליקמית ממוצעת דומה לאורך 20 שנים, בחולה עם ריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך יותר במהלך עשר השנים הראשונות תועד סיכון נמוך יותר להתקדמות סיבוכים לאורך 20 שנים, בהשוואה לחולים עם ערכים התחלתיים גבוהים יותר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שיש תועלת להתחלת טיפול אינטנסיבי בכל נקודת זמן לאיזון סוכרת מסוג 1, במסגרת תקופה של 20 שנים, התערבות בשלב מוקדם לעומת התערבות בשלב מאוחר מלווה בירידה גדולה יותר בסיכון לסיבוכים כלייתיים וקרדיווסקולאריים.
