במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בהשוואה לתכשירי אינסולין בזאלי אחרים, טיפול ב-Insulin Detemir (לבמיר) מלווה בסיכון דומה למומים מולדים מג'וריים, תמותה פרינטאלית או נאונטלית, היפוגליקמיה, קדם-רעלת היריון ולידת מת.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את הסיכון לסיבוכי היריון בנשים עם אבחנה קודמת של סוכרת. הם השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי להערכת השכיחות של יילודים ללא מומים מולדים מג'וריים או תמותה פרינטאלית או נאונטלית (התוצא העיקרי) לאחר טיפול בלבמיר לעומת תכשירי אינסולין בזאלי אחרים.
מדגם המחקר כלל 1,457 נשים, מהן 727 טופלו בלבמיר ו-730 טופלו בתכשירי אינסולין בזאלי אחרים. שיעור היילודים ללא מומים מולדים מג'וריים או תמותה פרינטאלית או נאונטלית היה דומה בין מטופלים בלבמיר או תכשירי אינסולין בזאלי אחרים (97% לעומת 95.5%, בהתאמה).
שיעורי ההימצאות של מום מולד אחד או יותר (מום מג'ורי עם מום מינורי) עמד על 9.4% לעומת 12.6%, עם הבדל דומה בסיכון למומים לפני ואחרי תקנון לערפלנים.
מהממצאים עולה כי ריכוז המוגלובין מסוכרר אימהי נמוך יותר במהלך הטרימסטר הראשון (6.5% לעומת 6.7%) ובטרימסטר השני (6.1% לעומת 6.3%) ושכיחות נמוכה יותר של אירועי היפוגליקמיה מג'ורית (6.0% לעומת 9.0%, בהתאמה), קדם רעלת היריון (6.4% לעומת 10.0%) ולידת מת (0.4% לעומת 1.8%) עם טיפול בלבמיר לעומת תכשירי אינסולין בזאלי אחרים. עם זאת, ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית לאחר תקנון לערפלנים.
ממצאי המחקר מעידים על סיכון דומה למומים מולדים מג'וריים, סיבוכים ותמותה עם טיפול בלבמיר לעומת תכשירי אינסולין בזאלי אחרים בנשים הרות עם אבחנה קודמת של סוכרת.
