משפחת התרופות Sodium-glucose cotransporter-2 (SGLT2) inhibitors הינה משפחה חדשה של תרופות הניתנות לטיפול בסוכרת סוג 2. נמצא כי להן השפעה חיובית על מחלת כליות כרונית, אך קיים חשש לגבי העלאת הסיכון לנזק כלייתי חריף (acute kidney injury, AKI).
מחקר זה הינו סקירה סיסטמטית ומטה אנליזה אודות ההשפעה של תרופות ממשפחת SGLT2 על הכליה, במחקרים מבוקרים אקראיים ותצפיתיים. בוצע חיפוש במנועים PubMed, EMBASE, Cochrane, ClinicalTrials ללא הגבלת תאריך, עד ספטמבר 2019. נמצאו 112 מחקרים אקראיים (n=96,722) ו 4 מחקרים תצפיתיים (n=83,934). מינימום זמן המעקב היה 12 שבועות ודיווח על לפחות תוצא כלייתי אחד (Acute kidney injury – AKI, combined renal adverse events-AE או אירועים הקשורים להיפוולמיה).
ב 30 מחקרים, דווחו 410 מקרים של AE חמורים עקב AKI. שימוש בתרופות ממשפחת SGLT2 הפחית את הסיכוי לסבול מ AKI ב 36% (OR 0.64, p<0.001, CI 0.53-0.78). סה"כ 1,089 אירועי AKI מכל דרגת חומרה דווחו ב 41 מחקרים. תרופות שונות ממשפחת SGLT2 הראו אפקט דומה על AE ועל AE חמור. AE הקשורים להיפוולמיה היו יותר שכיחים במטופלים אשר נטלו SGLT2 (OR 1.2, p<0.001, CI 1.1-1.31).
במחקרים התצפיתיים, דווחו 777 אירועי AKI. הסיכון ל AKI ירד במטופלים אשר טופלו ב SGLT2 (OR 0.4, p<0.001, CI 0.33-0.48).
מסקנת החוקרים היתה כי טיפול ב SGLT2 inh במחקרים אקראיים ובעולם האמיתי מפחית את הסיכון ל AKI עם או ללא אשפוז, חרף העובדה שטיפול זה דוקא נקשר ליותר אירועי AE בשל היפוולמיה.
מגבלות המחקר הינן חוסר התאמה בקריטריוני ההכללה ובטיפול ההיפוגליקמי הבסיסי בין המחקרים, חוסר התאמה בין ההגדרות השונות של AE ושל היפוולמיה, זמן מעקב שונה בין המחקרים והיעדר מידע על חומרת ה AKI.
