במאמר שפורסם בכתב העת Diabetologia מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פעילות גופנית עשויה לשמש כהתערבות לא-תרופתית המסייעת בהגנה על תפקוד תאי ביתא בחולים עם סוכרת מסוג 1 ובחולים עם סוכרת מסוג 2.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת מתאפיינת באובדן מתמשך של תפקוד תאי ביתא. למרות אפשרויות הטיפול התרופתי הרבות לאיזון רמות הסוכר בדם, אין תכשיר שהצליח לעצור תהליך זה של פגיעה בתפקודי תאי ביתא. בעבר הם דיווחו כי סרום משמונה גברים צעירים שלקחו חלק בתכנית פעילות גופנית בת שמונה שבועות הגן על איי אדם ותאים מייצרי-אינסולין מפני אפופטוזיס עקב ציטוקינים פרו-דלקתיים או עקב חשיפה ל-Thapsigargin, גורם דחק לרשתית תוך-פלזמית.
המחקר הנוכחי כלל 82 גברים ונשים, עם וללא-סוכרת, אשר לקחו חלק בפרוטוקולי אימון שונים, אשר בוצעו תחת השגחה ולאורך 8-12 שבועות (כולל אימונים ביתיים במהלך מגפת הקורונה). תאי ביתא מייצר-אינסולין נחשפו לסרום של מתאמנים להערכת ההשפעה המגנה מפני דחק לרשתית תוך-פלזמית.
ההתערבויות הגופניות היו יעילות והביאו לשיפור ערכי צריכת חמצן מקסימאלית הן בצעירים והן במבוגרים, הן בשמנים והן בלא-שמנים, הן בחולים עם סוכרת והן בחולים ללא-סוכרת. הסרום שנלקח לאחר האימון סיפק הגנה משמעותית על תאי ביתא (הגנה של 28% לאחר 4 שבועות אימון והגנה של 35% לאחר 8 שבועות אימון) מפני אפופטוזיס משנית לדחק לרשתית תוך-פלזמית.
ההגנה על התאים לא הייתה מושפעת מסוג האימון הגופני או מגיל, מין, מדד מסת גוף או המוצא של המשתתף. ההשפעה המגנה נותרה לאורך עד חודשיים מתום תכנית האימונים.
עוד עולה מהנתונים כי הסרום ממשתתפים באימונים עם סוכרת מסוג 1 או עם סוכרת מסוג 2 הדגים השפעה מגנה דומה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על הפוטנציאל של תכנית אימון גופני להגן על תפקודי תאי ביתא וסוללים את הדרך למניעה או האטת התקדמות סוכרת במסלולים אלו.
