מנתונים חדשים ממחקרים בבעלי חיים ובבני אדם שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology עולה כי אותם קטונים המעורבים בחמצת סוכרתית עשויים לספק הגנה מפני מחלות לב וכלי דם.
מהעדויות הזמינות בנושא עולה כי למטבוליטים אלו מספר יתרונות קרדיווסקולאריים, כאשר הם משמשים כמקור דלק ואנרגיה ללב הכושל, בעלי השפעות פליאוטרופיות עם שיפור תפקוד אנדותל והגנה מפני עקה חמצונית ודלקת, וכן בעלי השפעות סיסטמיות על גורמי סיכון קרדיווסקולאריים מאחר ומלווים בירידה מתונה בלחץ דם ובמשקל הגוף.
למרות שהשינויים המטבוליים באי-ספיקת לב נבחנו רבות לאורך השנים, נדרשו למעלה מ-80 שנים לפני שזוהתה עליה במטבוליזם קטונים ע"י צוות חוקרים בשנת 2016. בנוסף, קבוצות אחרות הציעו כי עיכוב SGLT-2 עשויים לספק הגנה קרדיווסקולארית בחולים עם ובלי סוכרת, דרך העלאת גופי קטון בגוף. עם זאת, קשר סיבתי זה עדיין שנוי במחלוקת.
גופי קטון נוצרים ברובים ע"י הכבד ומקורם בחומצות שומן במהלך תקופות של צריכת מזון נמוכה, פעילות גופנית אינטנסיבית וממושכת, אלכוהוליזם, או סוכרת מסוג 1 שאינה מטופלת. גופי קטון אלו מספקים מקור אנרגיה לאיברים רבים.
ניתן להשיג מטבוליטים אלו במספר דרכים, אם כי כולן כרוכות בסיכון לעורר תופעות לוואי גסטרואינטסינאליות: 1) דיאטת קטו (צריכה נמוכה מאוד של פחמימות, עתירה בשומן); 2) צריכת פרקורסרים של קטונים; 3) מקור חיצוני דוגמת מלחי קטון.
למרות שדיאטת קטו הפכה פופולארית יותר ויותר, קיים חשש מפני השפעות לא-רצויות על הלב. עם זאת, מתן קטונים עשויים להוות חלופה לדיאטת קטו כאמצעי להעלאות גופי קטון להשגת ההשפעה המגנה שלהם.
J Am Coll Cardiol 2021
