מחקר חדש שפורסם ב- Diabetes Therapy הראה כי מדד TIR (Time-in-range) אשר משקף את הזמן בו נמצא הסוכר בדם בטווח הרצוי ושמחושב באמצעות הניטור הרציף של הסוכר (CGM – Continuous Glucose Monitor) מספק תמונה מלאה יותר על בקרת הסוכר בקרב מטופלים עם סוכרת מסוג 2 הנוטלים אינסולין באזלי. המחקר גילה כי לקריאות TIR ו-A1c היה קשר הפוך, עם המתאם הגבוה ביותר שנצפה לאחר העצמת הטיפול.
מחקרים קודמים הראו שיותר משליש מהמטופלים עם סוכרת מסוג 2 אינם משיגים את היעד המומלץ הבינלאומי של ההמוגלובין המסוכרר (A1c) העומד על 7% עד 8.5%. החוקר הראשי, ד”ר רונלד מ. גולדנברג, מומחה לאנדוקרינולוגיה ולסוכרת באונטריו, קנדה אמר כי “שימוש בנתוני A1c ו-TIR מספק תמונה מלאה יותר של רמות הגלוקוז לאורך היום והלילה”. הוא הוסיף כי זה “עשוי לסייע לאנשים עם סוכרת לנהל טוב יותר את מצבם הרפואי, ולתת להם תובנות מעשיות לגבי הגורמים היוצרים תנודות יומיות ברמות הגלוקוז, כגון תזונה, פעילות גופנית, מינון אינסולין ותזמון מתן האינסולין”. תומס, מאוניברסיטת שיקגו, אילינוי, ציין כי החל מ-4 באפריל 2023, Medicare (תוכנית הביטוח הלאומית-חברתית של ארה”ב) מאפשרת כיסוי של CGM במטופלים עם סוכרת מסוג 2 שטופלו בזריקה אחת של אינסולין מדי יום ובאלה שלא נוטלים אינסולין אך עם היסטוריה של אירועי היפוגליקמיה”.
המחקר הנוכחי כלל מטופלים עם סוכרת מסוג 2 שטופלו באינסולין, ולהם לפחות גורם סיכון אחד להיפוגליקמיה. המטופלים טופלו באינסולין מסוג Degludec אוGlargine במשך 16 שבועות של טיטרציה ולאחר מכן תחזוקה של שבועיים. הבקרה הגליקמית הוערכה באמצעות CGM כך שהתוצא העיקרי היה TIR, שהוגדר כאחוז הזמן בו טווח הגלוקוז בדם נע בין 70 ל-180 מ”ג/ד”ל.
המחקר כלל 419 משתתפים בגיל ממוצע של 63, מתוכם 48% היו גברים. מדד BMI ממוצע היה 32 ק”ג/מ”ר והם סבלו מסוכרת במשך 15 שנים בממוצע.
תוצאות המחקר הראו כי ישנו מקדם ליניארי הפוך בין TIR ו-A1c שהופיע כבר בתחילת המחקר, והתחזק בעקבות הגברת הטיפול במהלך המחקר. מקדם זה התחזק בתת קבוצה של מטופלים עם A1c חציוני מעל 7.5%, אך נחלש בתת-קבוצת המטופלים עם A1c חציוני של פחות מ-7.5%.
מטופלים בודדים נצפו עם TIR>70% אך A1c שהתקרב ל-9%. דבר זה הוסבר על ידי החוקרים עקב פיזיולוגיה שונה של תאי הדם האדומים לפיה A1c אינו משקף ערכים גליקמיים ממוצעים.
