בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 שאינם מאוזנים היטב תחת טיפול באינסולין בזאלי יומי, החלפה לטיפול חד-שבועי ב-Insulin Icodec במקום אינסולין לנטוס (Insulin Glargine U100) נסבלה היטב והובילה לשיפור האיזון הגליקמי , כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care. מתן מנת העמסה בעת החלפה לאינסולין חד-שבועי לוותה בעליה משמעותית באחוז הזמן בו ערכי הסוכר היו בטווח היעד במהלך שבועות 15 ו-16, בהשוואה לטיפול בלנטוס, ללא עליה בסיכון להיפוגליקמיה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Insulin Icodec הינו אינסולין בזאלי הניתן פעם בשבוע. כעת הם ביקשו לבחון שתי גישות להחלפה לטיפול באינסולין חד-שבועי לעומת טיפול יומי באינסולין לנטוס בחולים עם סוכרת מסוג 2 שקיבלו טיפול יומי באינסולין בזאלי ולפחות תכשיר פומי נוסף לאיזון גליקמי.
המחקר הרב-מרכזי, בתווית-פתוחה, בשלב 2, כלל חולים עם סוכרת מסוג 2 עם המוגלובין מסוכרר בטווח 7.0-10.0%. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול באינסולין חד-שבועי עם מנת העמסה ראשונית של 100% (כאשר רק המנה הראשונה הייתה במינון כפול), מתן אינסולין חד-שבועי ללא מנת העמסה, או מתן לנטוס למשך 16 שבועות.
התוצא העיקרי היה אחוז הזמן בו ערכי הסוכר היו בטווח היעד (70-180 מ"ג/ד"ל) במהלך שבועות 15 ו-16, כפי שנקבע על-פי מד סוכר רציף.
מהנתונים עולה כי אחוז הזמן בטווח היעד במהלך שבועות 15 ו-16 עמד על 72.9% בקרב אלו שקיבלו מנת העמסה של Insulin Icodec, 66.0% באלו שלא קיבלו מנת העמסה של האינסולין החד-שבועי ו-65.0% באלו שטופלו באינסולין לנטוס, עם הבדל מובהק סטטיסטית לטובת Insulin Icodec עם מנת העמסה בהשוואה לאינסולין לנטוס (הבדל של 7.9%).
ריכוז המוגלובין מסוכרר ירד בממוצע מ-7.9% בתחילת המחקר ל-7.1% עם טיפול ב-Insulin Icodec עם מנת העמסה ול-7.4% עם Insulin Icodec ללא מנת העמסה או עם אינסולין לנטוס.
לא תועדו הבדלים בהיארעות אירועים חריגים ואירועי היפוגליקמיה.
החלפה מטיפול אינסולין בזאלי יומי לטיפול באינסולין חד-שבועי היה נסבל היטב ויעיל. מתן Insulin Icodec עם מנת העמסה בעת ההחלפה לאינסולין חד-שבועי הובילה לשיפור ניכר באחוז הזמן בטווח היעד בשבועות 15 ו-16, בהשוואה לטיפול באינסולין לנטוס, ללא עליה בסיכון להיפוגליקמיה.
הערת מערכת:
אתם מוזמנים לראיון זה עם פרופ' איתמר רז שהתייחס לתוצאות ומשמעויות המחקר.