במתבגרים עם סוכרת מסוג 2 סיכוי גבוה יותר להשגת יעדי המוגלובין מסוכרר לאחר 24 שבועות טיפול חד-שבועי ב-Exenatide (ביידוריון), בהשוואה לפלסבו, עם מגמות ירידה ברמות סוכר בדם בצום והפחתת משקל הגוף, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-ADA.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שיעורי הימצאות והיארעות סוכרת מסוג 2 בילדים ומתבגרים מצויים במגמת עליה, בפרט באוכלוסיות מיעוט. לטיפולים התרופתיים המוגבלים הזמינים – מטפורמין, אינסולין וטיפול יומי ב-Liraglutide במינון 3 מ"ג (סאקסנדה) – יש מגבלות. אין טיפול מאושר במתן זריקה חד-שבועית לטיפול בצעירים עם סוכרת מסוג 2.
המחקר בשלב 3 כלל משתתפים משש מדינות והחוקרים בחנו את הנתונים אודות 83 מתבגרים בגילאי 10 שנים ומעלה עם סוכרת מסוג 2, עם או ללא טיפול באינסולין או סולפוניל-אוריאה. המשתתפים חולקו ביחס 5:2 לטיפול ב-Exenatide במינון 2 מ"ג, אשר ניתן פעם בשבוע (59 משתתפים) או לפלסבו (24 משתתפים) למשך 24 שבועות ולאחריו 28 שבועות שלב הארכה בתווית-פתוחה.
תוצא היעילות העיקרי היה השינוי בהמוגלובין מסוכרר מתחילת המחקר עד לאחר 24 שבועות; תוצאי יעילות משניים כללו את השינוי בריכוז סוכר בצום, משקל הגוף ולחץ דם סיסטולי. החוקרים בחנו גם את שכיחות אירועים חריגים.
מבין המשתתפים במחקר, 72 השלימו את הטיפול (49 בזרוע ההתערבות ו-23 בזרוע הפלסבו).
לאחר 24 שבועות, מתן Exenatide פעם בשבוע היה עדיף על פלסבו בהפחתת המוגלובין מסוכרר (שינוי ממוצע ריבועים פחותים של 0.36% לעומת 0.49%, בהתאמה), עם הבדל של 0.85% בין הקבוצות (p= 0.012).
החוקרים מציינים הבדל שאינו מובהק סטטיסטית בממוצע הריבועים הפחותים מתחילת המחקר עד לאחר 24 שבועות לטובת Exenatide בריכוז סוכר בצום (21.6 מ"ג/ד"ל), לחץ דם סיסטולי (2.8 מ"מ כספית) ומשקל גוף (1.22 ק"ג).
אירועים חריגים תועדו ב-61% ו-73.9% מהמטופלים ב-Exenatide ופלסבו, בהתאמה; אירועים חריגים חמורים תועדו ב-3.4% ו-4.3% מהמשתתפים, בהתאמה. שיעורי היפוגליקמיה היו נמוכים, למרות טיפול באינסולין וסבילות גסטרואינטסינאלית טובה, גם ללא התאמה הדרגתית של מינון Exenatide בתחילת טיפול.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול חד-שבועי ב-Exenatide היה יעיל והדגים פרופיל בטיחות דומה לתכשירים אחרים ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ומדובר באפשרות טיפול חדש בילדים ומתבגרים עם סוכרת מסוג 2.
מתוך כנס ה-ADA
