במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes, Metabolic Syndrome and Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב קשישים עם סוכרת, מדדי דיכאון היו גבוהים יותר בהשוואה לאלו ללא סוכרת, כאשר לא זוהה קשר בין מדדי דיכאון ובין איזון לקוי של משק הסוכר.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין אבחנה קודמת של סוכרת ואיזון משק הסוכר ובין מדדי דיכאון, לצד הערכת הבדלים במאפיינים סוציו-דמוגרפיים, אורחות חיים, מאפיינים רפואיים ואיזון סוכרת לפי היענות לטיפול במדגם מבוסס-אוכלוסייה.
החוקרים השלימו ניתוח נתונים של תת-מדגם משתתפים במחקר HAPIEE (או Health, Alcohol, and Psychosocial Factors in Eastern Europe); כאשר 464 משתתפים עברו ראיון ו-360 המשתתפים האקראיים הראשונים עברו בדיקה גופנית ובדיקות דם. הערכת תסמיני דיכאון התבססה על מדד Center for Epidemiological Studies Depression Scale.
ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין מדדי דיכאון ובין אבחנה של סוכרת, כמו גם להערכת ההשפעה של איזון סוכרת על מדדי דיכאון.
מדגם המחקר כלל 97 משתתפים (גיל ממוצע של 73.6 שנים) עם אבחנה קודמת של סוכרת. ריכוז המוגלובין מסוכרר הממוצע עמד על 6.65%. מרבית המשתתפים (55.7%) נטלו טיפול פומי לאיזון סוכרת, כאשר קרוב ל-20% דיווחו על טיפול פומי בלבד ו-10.3% נטלו טיפול משולב בתרופות פומיות, אינסולין ותזונה.
במחקר הנוכחי, 86.6% מהמשתתפים עם סוכרת דיווחו על מדידות סוכר עצמיות ו-58.8% הקפידו על תזונה בריאה. לא תועדו הבדלים במאפיינים סוציו-אקונומיים, אורחות חיים או מאפיינים רפואיים או באיזון הסוכרת לפי היענות לטיפול לסוכרת.
לאחר תקנון לגיל ומין, אבחנה של סוכרת לוותה בעליה של 2 נקודות במדדי סוכרת β = 2.02, רווח בר-סמך 95% של 0.16-3.88). עם זאת, לא זוהה קשר משמעותי בין מדדי סוכרת ובין מדדים שונים להערכת איזון רמות הסוכר בדם.
החוקרים מסכמים וכותבים כי אבחנה קודמת של סוכרת, אך לא איזון סוכרת, מלווה במדדי דיכאון גבוהים יותר בקרב קשישים. לא זוהו הבדלים במאפיינים סוציו-אקונומיים, אורחות חיים, מאפיינים בריאותיים או היענות לטיפול לסוכרת העשויים לעמוד בבסיס הבדלים אלו.
