טיפול במעכבי DPP-4 (Dipeptidyl Peptidase), אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (Glucagon Like Peptide) או מעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose Cotransporter) אינו צפוי להביא לעליה בסיכון לשברים בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Frontiers in Pharmacology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין שימוש במעכבי DPP-4, אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, או מעכבי SGLT-2 ובין הסיכון לשברים בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2. הם ערכו חיפוש במאגרי Medline, Embase, Cochrane Library ו-Clinical Trials.gov לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים בנושא והשלימו מטה-אנליזה להערכת הסיכון לשברים, כמו גם מספר תוצאים משניים.
החיפוש הוביל לזיהוי 177 מחקרים אקראיים ומבוקרים (165,081 חולים) שכללו הערכה של הסיכון לשברים (חציון משך מעקב של 26 שבועות). מהנתונים עולה כי מעכבי DPP-4, אגוניסטים ל-GLP-1 ומעכבי SGLT-2 לא העלו את הסיכון לשברים בהשוואה לאינסולין (יחס סיכויים של 0.86, רווח בר-סמך 95% של 0.39-1.90; יחס סיכויים של 1.05, רווח בר-סמך 95% של 0.54-2.04; יחס סיכויים של 0.88, רווח בר-סמך 95% של 0.39-1.97; בהתאמה), מטפורמין (יחס סיכויים של 1.41, רווח בר-סמך 95% של 0.50-1.20; יחס סיכויים של 0.94, רווח בר-סמך 95% של 0.55-1.62; יחס סיכויים של 0.79, רווח בר-סמך 95% של 0.48-1.31; בהתאמה), תיאזולידנידיונים (יחס סיכויים של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.27-2.44; יחס סיכויים של 1.00, רווח בר-סמך 95% של 0.32-3.10; יחס סיכויים של 0.83, רווח בר-סמך 95% של 0.27-0.57), מעכבי אלפא-גלוקוזידאז (יחס סיכויים של 4.92, רווח בר-סמך 95% של 0.23-103.83; יחס סיכויים של 5.99, רווח בר-סמך 95% של 0.28-130.37; יחס סיכויים של 5.01, רווח בר-סמך 95% של 0.23-107.48; בהתאמה) ופלסבו (יחס סיכויים של 1.04, רווח בר-סמך 95% של 0.84-1.29; יחס סיכויים של 1.27, רווח בר-סמך 95% של 0.88-1.83; יחס סיכויים של 1.06, רווח בר-סמך 95% של 0.81-1.39).
החוקרים מסכמים וכותבים כי השימוש במעכבי DPP-4, מעכבי SGLT-2, או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו צפוי להביא לעליה בסיכון לשברים בחולי סוכרת מסוג 2.
