ריאביליות רבה בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בשיעורי היארעות גבוהים יותר של דמנציה בחולים עם סוכרת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Clinical Practice.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין וריאביליות ריכוזי המוגלובין מסוכרר ובין היארעות סיבוכים מיקרווסקולאריים ומאקרווסקולאריים בחולי סוכרת. עם זאת, הקשר בין וריאביליות מביקור לביקור בערכי המוגלובין מסוכרר ובין הסיכון לדמנציה לא נבחן לעומק. כעת הם השלימו מטה-אנליזה במטרה לבחון באופן מקיף את הנושא.
החוקרים השלימו חיפוש במאגרי Medline, Embase ו-Web of Science לזיהוי מחקרים שבחנו את היארעות דמנציה בחולי סוכרת עם וריאביליות רבה או מעטה בערכי המוגלובין מסוכרר.
הסקירה כללה חמישה מחקרים רטרוספקטיביים עם 577,592 חולי סוכרת, מהם 99% עם אבחנה של סוכרת מסוג 2. לאורך מעקב ממוצע של 6.3 שנים, 31,963 חולים אובחנו עם דמנציה.
מניתוח הנתונים עולה קשר בין וריאביליות רבה יותר בערכי המוגלובין מסוכרר בחולי סוכרת ובין סיכון מוגבר לדמנציה, הן לפי מדד רמת השונות (Coefficient of Variance) (יחס סיכון של 1.06, רווח בר-סמך 95% של 1.003-1.120, p=0.04) וגם לפי סטיית תקן (יחס סיכון של 1.19, רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.32, p=0.002) של ריכוז המוגלובין מסוכרר כמשתנה רציף ולפי רמת השונות של המוגלובין מסוכרר (יחס סיכון של 1.18, רווח בר-סמך 95% של 1.08-1.28, p<0.001) כמשתנה קטגורי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי וריאביליות משמעותית בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בהיארעות גבוהה יותר של דמנציה בחולי סוכרת.
