מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society עולה כי בעוד שלסוכרת או איזון גליקמי אין השפעה משמעותית על תוצאות סרטן שד במהלך שמונה השנים הראשונות לאחר האבחנה, לאחר נקודה זו שיעורי ההישרדות הופכים גרועים יותר בקרב אלו עם סוכרת.
החוקרים מסבירים כי ייתכן ובמהלך חמש השנים הראשונות האיזון הגליקמי אינו מהווה תורם משמעותי לתמותה או התקדמות הממאירות במרבית החולים עם סרטן שד גרורתי. עם זאת, בקרב אלו ששרדו לאורך זמן, סוכרת ואיזון גליקמי ירוד מלווים בהישרדות גרועה יותר.
החוקרים זיהו חולים עם סרטן שד גרורתי בין 2010 ו-2021 במרכז יחיד וקבעו את מצב הסוכרת על-פי נתוני מאגר Research Patient Data Registry. המחקר כלל נתונים אודות 244 משתתפים עם סרטן שד וסוכרת (גיל חציוני של 57.6 שנים; 99.6% נשים) תואמות ביחס 1:1 לפי גיל, מין, מוצא אתני וסטטוס קולטנים להורמונים עם נשים עם סרטן שד וללא סוכרת.
מבין אלו עם סוכרת, 1.2% אובחנו עם סוכרת מסוג 1, 49.2% עם סוכרת מסוג 2, 15.2% עם סוכרת על-רקע טיפול אונקולוגי; סוג הסוכרת לא היה ידוע ביתר המקרים.
לאחר שנתיים, שיעור החולים שהחלו קו-טיפול שני כנגד ממאירות לא היה שונה בין אלו עם וללא סוכרת. בדומה, שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים לא היו שונים בין הקבוצות (54% עם סוכרת ו-56% ללא סוכרת).
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי החל מהשנה השמינית למעקב, שיעורי ההישרדות הכוללים היו נמוכים יותר באלו עם סוכרת בהשוואה לאלו ללא סוכרת (67% לעומת 87%, בהתאמה; p=0.47 לאחר 10 שנים). יתרה מזאת, איזון גליקמי ירוד (רמת סוכר מעל 180 מ"ג/ד"ל לפחות פעמיים בחודש), בהשוואה לאיזון גליקמי טוב, לוותה במגמה של סיכוי גבוה יותר לטיפול קו-שני כנגד ממאירות לאחר שנתיים, אך ללא הבדלים בהישרדות הכוללת לאחר חמש שנים.
החוקרים מסכמים ומסבירים כי מאחר וההשפעה הקלינית של סוכרת עשויה לבוא לידי ביטוי רק לאורך זמן ארוך, טיפול פעיל לאיזון גליקמי עשוי להיות החשוב ביותר בחולים עם פרוגנוזה טובה יותר. לאור זאת, יש לשקול יעדי סוכרת פרטניים וגישות ספציפיות הלוקחות בחשבון את הפרוגנוזה של חולים עם סרטן שד גרורתי.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society
