טיפול במעכב קוטרנספורטר נתרן-גלוקוז, Empagliflozin, עשוי להועיל לחולי אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (HFpEF). כך הראו תוצאות ממחקר EMPEROR-Preserved. בין 4,005 החולים (67%) שנרשמו לניסוי עם LVEF של לפחות 50%, הטיפול באמפגליפלוזין (Jardiance) הפחית את המוות מסיבות קרדיווסקולריות או את האשפוז הראשון בגלל אי ספיקת לב – בשיעור משמעותי של 17%, ביחס לחולים שקיבלו פלצבו, מה ששולל כל ספק לגבי רלוונטיות הממצא לתת-קבוצת החולים עם HFpEF ללא ירידה ב-EF. זהו הניסוי הראשון בקנה מידה גדול שמתעד שיפורים משמעותיים הקשורים לטיפול תרופתי בחולים עם HFpEF.
ההדגמה כי אמפגליפלוזין הוא טיפול יעיל ובטוח לחולים עם HFpEF לא רק מספקת טיפול חדש להפרעה שעד כה לא היה לה מענה מבוסס ראיות, אלא גם מייעלת את גישת ניהול הטיפול באי ספיקת לב עם תרופה ממשפחת מעכבי SGLT2. אמפגליפלוזין הראה תועלת משמעותית בכל טווחי ה-LVEF בחולים עם אי ספיקת לב בניסוי EMPEROR-Preserved וכן בEMPEROR-Reduced. הנתונים הראו את התועלת מאמפגליפלוזין בחולים עם LVEF של לפחות 50% שנבעה בעיקר מהפחתה באשפוזים בגין אי ספיקת לב (HHF), שירדה לאחר תחילת טיפול באמפגליפלוזין ב-22%, בהשוואה לפלסבו. החלק השני של התוצא העיקרי, מוות קרדיווסקולרי, ירד בשיעור לא מובהק של 11% עם טיפול באמפגליפלוזין, בהשוואה לפלסבו בחולים עם HFpEF. הירידה המשמעותית ב-HHF, כשלעצמה, מהווה סיבה מספקת לטפל באמפגליפלוזין (או אולי מעכב SGLT2 אחר) בחולים עם HFpEF, אמר מחבר המחקר.
ההשפעה של אמפגליפלוזין, בהשוואה לפלצבו, על התוצאים העיקריים הייתה עקבית בכל טווחי ה-LVEF, מ-50% ליותר מ-70%. איכות החיים של המטופלים עלתה באופן עקבי לאחר טיפול באמפגליפלוזין, בהשוואה לפלצבו, הן בחולים עם LVEF של לפחות 50% והן באלה עם LVEF של 41%-49%. המטופלים הראו שיפור משמעותי בציון ה-NYHA בזמן הטיפול, ופחות הידרדרות בזמן הטיפול. ההידרדרות בתפקוד הכלייתי בטיפול הואטה ב-1.24 מ"ל\דקה בממוצע ל-1.73 מ"ר לשנה בחולים שקיבלו אמפגליפלוזין, בהשוואה לפלסבו, בתת-הקבוצה עם LVEF של לפחות 50%.
