מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי התחלת טיפול במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון מופחת לנזק כלייתי חד בקשישים עם סוכרת מסוג 2, בהשוואה לתרופות אחרות להפחתת סוכר בדם.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 יתרונות רבים בחולים עם סוכרת מסוג 2. כעת, הם ביקשו לבחון את הקשר בין אשפוז עקב נזק כלייתי חד בעקבות התחלת טיפול במעכבי SGLT-2 בהשוואה להתחלת טיפול במעכבי DPP-4 או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 בקשישים עם סוכרת מסוג 2.
המחקר מבוסס-אוכלוסיה כלל חולים בגילאי 66 שנים ומעלה עם סוכרת מסוג 2, אשר החלו טיפול חדש בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2, מעכבי DPP-4 או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 בתקופה שבין מרץ 2013 ועד דצמבר 2017.
החוקרים התאימו בין חולים שהחלו טיפול חדש במעכבי SGLT-2 עם מספר דומה של חולים שהחלו טיפול במעכבי DPP-4 או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1. התוצא העיקרי של המחקר היה אשפוז עקב נזק כלייתי חד, אשר הוגדר כאבחנה עיקרית או משנית בשחרור של נזק כלייתי חד.
מהנתונים עולה כי 68,130 חולים החלו טיפול תרופתי חדש במעכבי SGLT-2 ו-71,477 חולים תואמים החלו טיפול במעכבי DPP-4 או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1. הגיל הממוצע של כלל החולים שנכללו במחקר עמד על 72 שנים.
הסיכון לנזק כלייתי חד היה נמוך יותר בקרב חולים שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2, בהשוואה לאלו שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 (יחס סיכון של 0.71, רווח בר-סמך 95% של 0.65-0.76) או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (יחס סיכון של 0.81, רווח בר-סמך 95% של 0.75-0.87).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב קשישים עם סוכרת מסוג 2, התחלת טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון מופחת לנזק כלייתי חד, בהשוואה להתחלת טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1.
